זוגיות בסימן משחק תפקידים

בספרה החדש "69 פיתויים של טירוף" היא חושפת משחקי תפקידים שיצרה
בזוגיותה וסצנות אמיתיות עם נשים מחדר המיטות. הסופרת אורית בנימין מגלה
כיצד פוסטים שכתבה בקבוצת פייסבוק פופולרית לנשים הפכה לספר ארוטי

"אם תקראו היטב בין השורות תגלו שזה הרבה מעבר לסקס מטורף. עבורי הספר הוא כמו לידה ראשונה שלי והחותמת שלי ביקום לכך שזה אפשרי להתאהב כל יום מחדש". כך אומרת הסופרת אורית בנימין, שבימים אלו יוצא לאור ספרה החדש "69 פיתויים של טירוף". בספרה הארוטי מתוארות – לראשונה בישראל - סצנות מציאותיות מחדר המיטות שלה ומשחקי תפקידים שהיא יצרה בזוגיותה עם נשים.

ספרה החדש של בנימין, "69 פיתויים של טירוף", התחיל כפוסט שכתבה לפני חמש שנים בקבוצת הפייסבוק "סקסימאמא". בקבוצה זו, שחברות בה כמעט 150 אלף נשים בלבד מרחבי הארץ והעולם, כותבות המשתתפות בפתיחות מלאה על יחסים, עם עזרה רבה האחת לשנייה. בנימין הכירה בקבוצה זו הרבה נשים, שחלקן חברות טובות שלה ואף מצאה שם בעבר זוגיות. בנימין: "הייתי כותבת לעצמי טקסטים בטלפון הסלולרי או על גבי פתקים ומפיות בבתי קפה, באוטובוס או ברכבת. החוויות שהעברתי בטקסטים על לילותיי הקסומים עם נשים פונות לכל אדם באשר הוא, ללא הבדל דת, גזע או מין, ולמקום בו הוא יכול לדמיין את עצמו בסיטואציה עם מי שחפץ לבו. לאחר שהעליתי את הפוסטים קיבלתי הרבה אהדה גם בהודעות פרטיות מנשים שפרגנו וקראו הרבה בין השורות: 'אורית, עברתי לילה מדהים בזכות הכתיבה שלך', 'אני קוראת כל פעם מחדש את הפוסט ומגלה עוד פעם ועוד פעם משהו', 'את חייבת להוציא ספר', 'את לא מבינה מה זה עשה לי', 'הערת לנו מחדש את התשוקה', 'שכחתי מה זאת תשוקה אמיתית', ועוד".

הביטחון, שהעניקו לבנימין נשים רבות שקראו את הפוסטים שכתבה בקבוצת הפייסבוק, סייעו להגשמת חלומה להוציא לאור את ספרה, אותו ערך יהורם גלילי, עיצבה מאיה פרנקו ובו מופיעים צילומים אמנותיים שצילמה טלי סקרה. היא מגלה כי נשים רבות מצאו את עצמן מתחברות למילים שכתבה. "הפוסטים שהעליתי היו ממקום של תשוקה ולילות קסומים בהחלט. איני אישה שתהיה בקשר עם נשים נוספות כאשר היא בזוגיות, אבל בזוגיות שלי אני צריכה לפעמים תיבול ומשחק ביני לבינה, שגורם לי לריגוש כמו בפעם הראשונה. זה מעין משחק טיזר שלומדים ליצור לתוך מערכת היחסים בזמן שיוצרים דייטים מיוחדים בהם כל אחד מרשה לעצמו להיות אדם אחר, דמויות אחרות או בעל מעמד אחר. בעיניי, זו הדרך להגשים אהבה בתוך מונוגמיה ועם זאת להרגיש נאהבים. זו למעשה אותה הגברת בשינוי אדרת".

בנימין מגלה כי כבר בגיל 15 הייתה התנסותה הראשונה עם בת. "זה היה נראה לי די טבעי והרגשתי שהגעתי לנחלה. הייתי הילדה הקטנה והשובבה, שתמיד אהבה להיות חופשיה ולמלא את הלב והמוח בחוויות שגרמו לי לחייך חיוך רחב, זאת שבכיתה תמיד תהו לגביה אבל האמינו בה כפי שהיא ונתנו לה את מקומה – למרות הקושי, השובבות והבאלגן שעשתה כשציירה על קירות הכיתה. תמיד אהבתי נשים ונהגתי לשמור ולגונן על בנות, שהתייחסו או שלא דיברו אליהן כמו שצריך. אפילו על אמא שלי רציתי כל הזמן לגונן, גם אם לא היה ממי או ממה".

לדבריה, בחופש גדול אחד היא קיצצה את שיערה הארוך וחזרה לבית הספר שונה. כך מילדה, שרוקדת בלהקת מחול ומחוזרת על ידי בנים, הפכה לילדה שמחוזרת על ידי בנות. בחיי היום יום היא התנהגה כרגיל והציגה את עצמה בצורה הכי טבעית כלפי החברה, אבל חששה שמשפחתה תגלה או תתאכזב, ולכן הסתירה את הסוד עד שהגיע הרגע המתאים לכך: האהבה הראשונה שחוותה בגיל 17 עם יציאתה מהארון. "אמי כבר ידעה את זה, כי היא קראה מכתב שכתבה לי אהבתי הראשונה. אמי הכילה אותי בצורה מושלמת, ואז הגיע חיבוקה העוטף. היא גם ידעה לומר לי את המילים הנכונות בדיוק ברגע שחשבתי שאתנפץ לרסיסים. שתינו ישבנו ביחד ושתינו קפה. היא הסתכלה עלי ואמרה: 'לא משנה מה תעשי ובמה תבחרי, אני פה בשבילך לכל החיים. מה שחשוב לי זה שתשמרי על עצמך'. מיותר לציין ששאר בני ובנות משפחתי דאגו לאסוף אותי ולהיות לצדי כל הזמן. בזכותם אני זוכה לאהוב ולהיות נאהבת".

בנימין מודה כי לא תמיד משחק תפקידים כזה יכול להגיע בדרך הטבעית, כשפעמים רבות לא תמיד קל לנשים להיכנס לסיטואציה כזו של משחק תפקידים, "אבל כשזה קורה חוזרים הפרפרים וההתרגשות והתשוקה עושה פלאים. לא חייבים להיות כל היום בין הסדינים, אבל יש ניצוץ כשיש כזו אהבה, ניצוץ כזה שכל אחד רוצה לראות בעיניים של הפרטנר שלו. כל אחד חולם להיות במצב זה, ולכן אני מציע לזוגות ליהנות, להתאהב ולהתעצם בכל פעם מחדש. צריך להמשיך לקחת לגימות מטעם החיים, כל אחד בבחירתו יחיה וכל אהבה תתקבל בברכה ביקום זה. אני באתי לספר שאפשר קצת אחרת".

בנימין מגלה כי היא מכורה ל'פרפרים' של התרגשות בבטן ואוהבת להשקיע מחשבה שגורמת לריגוש ול"פור פליי" שפעמים רבות שוכחים בכל זוגיות – בעיקר בגלל הרוטינה ושגרת החיים השוחקת. "מגיע לנו להציף ולצוף ברגשות של תשוקה ואהבה, ואסור לשכוח שבסופו של יום כל אחד ואחת מאיתנו הולך לישון עם עצמו ורוצה להרגיש נאהב", היא מסכמת.