כותרת
> C;
1/1
דורית-וולפוביץ-ריטבו

זיכרון במוזיאון בית ליברמן – הדור השני מדבר

נהריה דורית-וולפוביץ-ריטבופורסם: 27.04.22 , 10:52ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
צילום תמונות: Ritvo photography

אירועי הזיכרון לשואה ולגבורה של עיריית נהריה נפתחו עם אירוע מרגש של "זיכרון במוזיאון" שהתקיים בבניין המורשת של נהריה "בית ליברמן" – המוזיאון לתולדות נהריה.

בערב זה הובאו סיפורים אישיים מפי דור שני לניצולי שואה.

כיבדו בנוכחותם תושבי נהריה.

הערב נפתח בדברי פתיחה של עו"ד דודו אלחיאני, מנכ"ל העירייה, שהיטיב להגיד כמה חשוב לזכור ולא לשכוח וכמה חשוב שמאיה ודורית לקחו על עצמן לספר.

"רק השבוע קיימנו ליל סדר בו נאמר "והגדת לבניך" להעביר מדור לדור ביציאת מצרים.

בירך והודה לכולם שהגיעו לקחת חלק והזמין לאירוע המרכזי שיהיה ביום חמישי במידעטק.

מאיה (ראושניץ) בר לב סיפרה על תולדות אימה ואביה, בנימין – וילי ראושניץ, יליד וינה – אוסטריה שגורש משם עם עליית הנאצים לשלטון ועבר עם משפחתו לברטיסלבה – סלובקיה.

שם היה שחקן כדור-מים יהודי יחיד בנבחרת, עד ש"חבר" הלשין עליו והוא ירד למחתרת, נתפס ועבר סדרת מחנות ריכוז שכללו עבודות פרך שמהן השתחרר כששקל 42 ק"ג בלבד.

צורתו השתנתה כך שאפילו אימו ששרדה לא זיהתה אותו.

הכלב היה היחיד שהצליח לזהותו.

ממסע שיקום ארוך עבר בהמשך לתפקיד מטעם המוסד הארץ ישראלי, במסגרתו עסק בהעברת יהודים את הגבול בדרכם מצ'כוסלובקיה לנמל ברינדיזי באיטליה.

בדרך ברכבת הכיר את אוה – יהודית לבית מרטון, ילידת לוצ'נס, סלובקיה של היום.

אוה, הוריה ואחותה נלקחו לאושוויץ, הופרדו זה מזה ע"י ד"ר מנגלה ומרגע הגיעם ההורים והאחות לא נראו יותר. גם אוה עברה דרך מספר מחנות ריכוז וניצלה בנס כאשר בהיותה חולה הוחלפה על ידי אחות המחנה בחולה אחרת וכך שבה למגורי המחנה בדיוק ביום הולדתה אותו חגגו לה חברותיה עם קליפות תפוחי אדמה וריבה שחסכו.

לאחר השחרור אוה שבה קצרות לביתה שנפגע, עברה לרומניה ולבודפשט, שם למדה ציור אופנה.

עם עלייתה ארצה שהתה תקופה קצרה בקיבוץ חוליות, עד הגעתו של וילי.

הם נישאו ובהמשך ב-1956 עברו לנהריה.

אוה עבדה מספר שנים בציור יד על כלי קרמיקה במפעל "פלקרמיק" ובעבודות ציור שונות.

וילי שימש שנים רבות מזכיר הפועל נהריה והיה בעצמו שחיין, אלוף הארץ בשחייה, שחקן כדור-מים, מאמן שחייה, מאמן נבחרת ישראל בכדור-מים ושופט כדור-מים בינלאומי.

דורית (וולפוביץ – מייזלס) ריטבו סיפרה כיצד גדלה בבית שבילדותה לא דיבר שואה, אלא היה עסוק בחינוך הילדים ובעבודה בחנות האופניים בנהריה, אהבת האדם והבאת הטוב, הם בחרו בחיים.

אליעזר וולפוביץ בן לרבקה ומאיר וולפוביץ נולד בשנת 1930.

אחיו הצעיר נרצח עם הוריו בביתו בנובוגרודק בלארוס כאשר הבית נשרף ולא נשארו תמונות, "אין לי מושג כיצד נראו סבי וסבתי מצד אבא ואני תמיד אימצתי את הסבתות של חברתי אילה מאירי שיושבת אתנו כאן בקהל."

הילד היתום שרד ברחובות בעזרת חוכמת רחוב, היה בגטו עד שמצא שעת כושר וברח ליערות עם דודיו,הצטרף לפרטיזנים ביערות בהנהגת בלסקי.

רק לקראת סוף חייו החל לספר את שקרה אותו והיה נזכר במיוחד בלילות ומתוך שינה היה מדבר רוסית רהוטה. מסתבר שהבלסקים היו קרובים ולקחו אותו תחת חסותם, אבא היה הסייס של טוביה בלסקי וכילד היה זריז עם אינטליגנציות רחוב ויער משובחות, ידע איך להסתדר.

סיפר שמתפוח אדמה אחד שרד כמה ימים, לפעמים היה נכנס ויוצא מהגטו ומבריח דברים, עד שעלה ארצה עם עליית נוער, הכיר את אהבת חייו נישא והקים בית בנהריה שאותו מעולם לא עזב.

עליזה מייזלס וולפוביץ, מצ'כוסלובקיה סלובקיה של היום נולדה בשנת 1932, לסיציליה וזלמן מייזלס משפחה אמידה וידועה בטרבישוב , סלובקיה.

לי , דורית היה מאוד חשוב להראות את הזויות השונות של הבנות לבית מייזלס, הבכורה ( אימי) שלא הייתה מוכנה לדבר על השואה ואמרה לאחותה ורה: "תעזבי את עם השואה שלך, אני אינני רוצה לדבר".

ורה ה הצעירה מאימי ב -4 שנים ספרה אודותיה שהיא לא הייתה מוכנה לשתף, ואי אפשר היה להוציא ממנה שום דבר על הילדות.

ורה מייזלס עצמה, הוציאה עד היום כבר מספר ספרים ועוסקת בהרצאות בנושא השואה.

היא מספרת על מחנה טרייזנשטאט ובקולה אפשר לשמוע גאווה שהצליחה לצאת משם, שם קיבלה את הבסיס לחייה מבחינה תרבותית.

מספרת על בית הילדים, על האומנות שצירו וגזרו, על ההצגה 'גחליליות' שבה הציגה בגיל 8 והייתה לפרת משה רבינו.

את ההרצאה של דורית חתמו תמונות מבית ההורים שחלקן נותרו ממלחמת העולם השנייה.

שני בני הזוג וולפוביץ "נשבעו שכף רגלם לא תדרוך באירופה".

היסטוריה זו של תושבי נהריה מתקשרת במיוחד היום לבית ליברמן – המוזיאון לתולדות נהריה.

בית זה נרכש ב-1935 ע"י פיליפ ליברמן שהיה מסטניסלבוב ששמה הוסב לאיבנו פרנקובסק (אז פולין וכיום אוקראינה).

היה זה בעת ביקורו בארץ. ליברמן שב לפולין ועם כניסת היטלר לשם האיץ בילדיו שיעלו ארצה.

הוא לא הספיק להגיע אחריהם ומת בשואה ב-1943.

העיר איבנו פרנקובסק הופצצה שוב לאחרונה ע"י הרוסים במלחמה העכשווית שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה.

צילום: RITVO PHOTOGRAPHY