האם קרה לך פעם שכעסת על בן-זוגך, לא שיתפת אותו ברגשותייך אבל "הענשת" אותו בדרכים שונות כמו: לא הכנת לו קפה כמו בדרך כלל....לא קראת לו בשם החיבה שלו, כמו תמיד.....או טענת שיש לך כאב ראש כשהוא רצה לקיים יחסי מין....?
האם קרה לך שכעסת על בת-זוגך, לא שיתפת אותה ברגשותיך אבל כשהיא התקשרה אלייך ודווקא היית פנוי לשיחה, סיננת אותה ...או נעלמת לה לשעות רבות....? שתחפש...
בקשר זוגי, רבים מתקשים לבטא את הצרכים והרצונות שלהם באופן ישיר ולא אחת הם מצפים מבני או בנות הזוג לקרוא את המחשבות והצרכים שלהם וכשהם לא מצליחים הם כועסים ומתנהגים את הכעס, בלי יכולת לבטאו. במחקר שערכנו באוניברסיטת חיפה, מצאנו שמדובר בסגנון התנהגות נפוץ מאד בקרב זוגות רבים. סגנון ביטוי זה נקרא סנקציה ומתואר כהתנהגות המופעלת על ידי צד אחד בזוגיות כנגד הצד השני ומונע זכות מוסכמת בינהם, כשהצד המשתמש בסנקציה יודע ששלילתה של הזכות עשויה לפגוע בבן או בת-זוגו. אלא שהוא או היא עושים זאת כדרך להתמודדות עם קונפליקט המתקיים ביניהם.
ולא בשפה מחקרית מצאנו שני סוגים של סנקציות: לאחת קראנו, 'סנקציה ספונטנית' שכוללת מניעה מבני-הזוג באופן זמני, את הזכות הרגשית המסופקת בדרך כלל במערכת היחסים שלהם כמו: הערכה, חיבה ואהבה. הסנקציה הזו באה לידי ביטוי בדרך כלל בקרירות רגשית, ריחוק ואינטראקציה מילולית ופיזית מינימאלית. והשנייה נקראה 'סנקציה ענישתית' שכוללת מניעה מבני-הזוג באופן זמני, זכות חומרית (או פיזית) המסופקת בדרך כלל במערכת היחסים שלהם, כמו למשל: אי הכנת אוכל ושתייה או אי רכישה של פריטים מסוימים עבור בני-הזוג. סנקציה זו הינה בעלת אופי ענישתי.
מה שברור הוא שלשני הסוגים של הסנקציות יש השפעה רגשית ופסיכולוגית קשה על שני בני-הזוג ונמצא קשר בין השימוש בהם לשימוש באלימות פסיכולוגית ופיזית. סביר להניח כי שלב הסנקציות מתחיל באופן של צבירת מתח שלאחריו עלולה להתרחש התפרצות אלימה (מילולית ו/או פיזית) וסיומה בהתפייסות (ירח דבש).
בעוד שישנם חוקרים ומטפלים זוגיים הטוענים כי תקופת ירח הדבש של ההתפייסות מאד אהובה על בני-זוג, אני חוששת שעימותים רבים דווקא מביאים לשחיקה בזוגיות. התהליך המעגלי המתואר למעלה בסופו של יום מתיש זוגות רבים כך שהם כבר לא נהנים משלב ההתפייסות. מסתבר כי שני המגדרים (גם גברים וגם נשים) משתמשים בכל הסנקציות אבל מסיבות אחרות לגמרי. לדוג', נשים ימנעו מבני זוגן יחסי מין מסיבות רגשיות (ספונטניות) בעוד גברים יעשו זאת מסיבות ענישתיות, אבל שני בני-הזוג יכולים לתרץ את ההמנעות בכאב ראש.
כאשר מישהו פוגע בנו, צועק עלינו או מכה אותנו אנו יודעים בבירור שאנחנו עוברים התעללות בעוד התנהגות של סנקציות היא סוג של התעללות אך היא סמויה ומעורפלת ולא פשוט להתמודד איתה, בעיקר בגלל ההכחשה. "לא ראיתי שהתקשרת בכלל, לא סיננתי אותך.... " או "רצית קפה? לא ידעתי..." "שכחתי מהאירוע שלך בכלל...הייתי עסוק בעבודה...."
אז אם גם אתם משתמשים או שומעים משפטים מהסוג הזה ואתם שואלים את עצמכם מה לעשות? אז, קודם כל חשוב להיות ערים לכך שרובנו עלולים להתנהג באופן כזה את רגשותינו בשל חשש או חוסר רצון להביע כעס או תוקפנות בצורה גלויה. לכן אם אנחנו חשים במתח באויר רצוי לא להתעלם ולקוות שיעבור אלא לנסות לשחרר את הלחץ כבר בתחילתו באמצעות שיחה. יכול להיות שתהיה הכחשה מהצד השני כי זו מהות הסנקציה (לא לדבר את מה שמרגישים) ןלכן רצוי שהשיחה תיעשה באופן נכון.
• שוחחו במקום המעניק לכם פרטיות, אפשר להזמין לצאת לבית קפה.
• דברו על הרגשות שלכם ולא רק על ההתנהגות שלהם, אף אחד לא אוהב להיות תחת ביקורת, בוודאי לא כאשר הוא כעוס ועצבני.
• לא לדבר על ההתנהגויות שלהם כעל אופי ואישיות ובהכללה (כל הזמן אתם ככה....) אלא להיצמד לאירוע אחד או להתנהגות כזו אחרת.
• אם הם רוצים לסיים את השיחה, אפשרו להם לעשות זאת בכבוד.
• צרו מגבלת זמן לשיחה מראש, שיח כזה לא צריך למתוח עד אין סוף.
• הבינו שקונפליקטים הם חלק מחיינו, החכמה איך להתמודד עימם.
• והכי חשוב : הקפידו לשקף לבני- הזוג שלכם כי אתם מבינים אותם ושאכפת לכם ממה שהם מרגישים, כי אתם אוהבים אותם וכי אינכם מנסים לשלוט עליהם. אתם רק מנסים לרדת לעומקם של חילוקי הדעות ביניכם ולשדרג את מערכת היחסים שלכם לטובה.
לאתר של של מכון ס.ד.ר בהנהלת רונית סמדר דרור>>
