עונת המינויים החדשה של היכל התרבות נפתחה עם מיתוג חדש

היכל התרבות נהריה פתחו את עונת המינויים ה-31 של שנות תיאטרון ויצירה.

בטקס חגיגי התכנסו מאות מנויים ואורחים חשובים מכל הגליל המערבי, כפר הוורדים, עכו, סער, נהריה עכו ואחרים.

את הבאים קיבל שלט גדול של ברוכים הבאים עם המיתוג החדש והמזמין שעליו יש מקום כבוד גם לשותפים של מפעל המינויים האזורי: ההסתדרות החדשה, משרד התרבות והספורט, מעלה יוסף, נהריה, מרכז קהילתי שלומי, ומתנ"ס מטה אשר.

כמיטב המסורת נפתחה ביום שני עונת המינויים החדשה של היכל התרבות נהריה עם ההצגה "רודף העפיפונים" עם השחקנים הנפלאים של תאטרון גשר.

בערב נכחו אשר שמואלי יו"ר הנהלת ההיכל, עופרה אלקיים כהן מנכ"לית ויו"ר נעמ"ת, רונן מרלי ראש עיריית נהריה, אייל שמואלי ראש מועצת כפר וורדים, חברי ועדים, כיתת התאטרון מהתיכון למדעים ואומניות ע"ש רבין מרשת עמל ומאות מנויים יקרים.

במבואה קיבל את האורחים הרבים רפאל טופטונוב נגן סוקסופון שהנעים בנעימות, הפעם לא היו נאומים. עופרה כהן אלקיים שהתרגשה מאד מהמעמד קבלה את האורחים הרבים: "היכל התרבות קיים 31 שנה אני מנהלת אותו 28 שנים ליבי פועם כל עוד ליבי פועם אני אמשיך לעשות זאת. אני מודה לאשר שמואלי שלא מפסיק לתמוך בכל הדברים שאני מבקשת עבור התושבים של הגליל המערבי ומנסה להביא לפריפריה. אני משתדלת להביא את ההצגות הטובות. זו הזדמנות להודות לצוות המיוחד של היכל התרבות".

ההצגה "רודף העפיפונים" של תיאטרון גשר המבוססת על רב המכר מאת חאלד חוסייני, בתיאטרון גשר בבימויו של נועם שמואל, על פי רב המכר, שוזרת עצמה כמו חוט עדין בלב הקהל, ומגביהה אותו מעלה-מעלה. שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, גדלים באותו הבית, אך בעולמות נפרדים. אמיר הוא בנו של איש עסקים מכובד בעוד שחסן הוא בנו של עלי, משרת בביתו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השולטת באפגניסטן. חסן הוא האזארי, בן למיעוט אתני נחשל ומנודה. השניים מפתחים קשר אמיץ, עד שאחד מהם בוגד בחברו. שנים אחר כך, בזמן שהטאליבן מטיל אימה באפגניסטן ואמיר מנסה להשאיר את זיכרון הבגידה מאחוריו באמריקה, שיחת טלפון מחזירה אותו למולדתו ונותנת לו הזדמנות לכפר על חטאיו.

בדרך, העלילה מזכירה לנו שוב שלעיתים האדם הוא יצור טיפש ורודף כוח, המשתכר מתחושת עליונות שמבוססת על אמונות שמרניות בנוגע לחלוקה מעמדית. זאת, על אף שהגבול בין איש עשיר למהגר יכול להיות מאוד דק, ובן רגע, בעיקר בעתות משבר, להפוך לשרירותי וללבוש צורה חדשה.למרבה השמחה, בימים בהם התרבות עולה לכותרות, ושיקולים מסחריים כאלה ואחרים מטמאים כל חלקה טובה של מחשבה אמנותית, פעם אחר פעם מוכיחים בגשר ששם יודעים לעשות תיאטרון מצוין - בין אם הוא בא באריזה של רב-מכר ובין אם לא. וזו ידיעה מנחמת מאוד. גם הפעם הם שומרים על הצגה שלא דורשת אפילו זמן הסתגלות – מהרגע הראשון, "רודף העפיפונים" שואבת את הצופה עם קצב מהיר ואחיד שלא מרפה ולא מאפשר למחשבות חיצוניות להטריד. כל זאת בלי התחכמויות או פירוטכניקה מיותרת, ועם תפאורה מינימליסטית ובחירות בימוי אלגנטיות שמסתמכות לא אחת על יכולותיהם הפיזיות או הקוליות של השחקנים.

אבי אזולאי בתפקיד אמיר, שהוא גם המספר, בעל רהיטות ונוכחות בימתית יוצאת דופן. הוא מתמודד באופן מעורר השתאות עם תפקיד כמעט כפול, שמאלץ "לחיות את" ולסירוגין "לדבר על" – מחוץ ומתוך העלילה בו זמנית. הלל קפון כובש בתפקיד חסן – ועוד יותר מכמיר לב בתפקיד בנו של חסן, שבו הוא מצליח לצקת עומק ייחודי לדמות.

אלכסנדר סנדרוביץ' מרגש ביותר בתפקידי עלי והגנרל טהארי, ודורון תבורי טבעי כל כך בתפקיד באבא.

עוד ראויים לציון אורי יניב שמגלם קשת של דמויות בשלל מבטאים, וכן יולי סקר כאמיר הצעיר, פיראס נסאר על תקן האיש הרע, גלעד קלטר, רוני עינב, אלי מנשה וכרמל קנדל – כולם ללא יוצא מן הכלל מוכשרים ותורמים ליצירת השלם האיכותי.

עד שבת ה2 לחודש נובמבר ההצגה נמצאת בנהריה. למי שעדיין רוצה לרכוש כרטיסים במידה ונשארו ניתן לרכוש כרטיסים בהיכל התרבות נהריה.