כותרת
> C;
1/1
נהריה

"ערב סיפורי נהריינים" ה-12 מנהלה הראשון של בי"ס ויצמן והחלל הראשון, נערך בהיכל התרבות נהריה

נהריה נהריהפורסם: 19.11.19 , 11:03ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

תחת הכותרת "שלמה רילף מנהלה הראשון של בי"ס ויצמן ודוד בן גאון החלל הראשון ", נערך בהיכל התרבות נהריה ביום שני, ערב נוסף של "סיפורי נהריינים", מפעילותו של השולחן העגול בהובלת פרופסור שאול שאשא והרכזת יסמין בורנשטיין מטעם העירייה.

הערב חולק לשני פאנלים, כאשר הפאנל הראשון עסק במנהלה הראשון שלמה רילף המחנך ,האישיות ונקודות בחייו . כלל את בבתו ידידה רילף קאולי, והנכד יוחנן קישון.

הפאנל השני כלל את אורי שאשא ואת אילנה רביד שהיא בתו של החלל הראשון קורט בנגן לימים דוד בן גאון שעל שמו נקרא הרחוב הצפוני ביותר של שכונת רסקו הוותיקה.

בחלק האומנותי הפעם הנעים חנן יובל עם שירים שבקהל כולם הכירו עם קטעי קישור מרעננים ובסיפורים קצרים מאחורי השירים.

את הערב פתח מנחה הערב יורי הירשפלד שהזמין את אלי אלבז מנכ"ל עירית נהריה שבראשית דבריו התנצל שראש העיר לא יכול להגיע למרות שמאד רצה להיות כאן כי הוא בדרך חזרה מירושלים אך 'בשורה בפיו לפחות קיבל אישור על הקמת בי"ס בן 48 כיתות '. עוד אמר שהוא מאד שמח לראות את וציקי נהריה וגם אתת בני הדור השני ושלישי שהגיעו ערב 'סיפורי נהריינים' הפך למסורת מבורכת, שמוביל בעיר'פורום השולחן העגול' בהובלת יסמין בורנשטיין בחסות עירית נהריה. במפגשים אילו נחשפים סיפורים ומסמכים אותנטיים. שחלק מאתנו לא הכיר, אבל הם חלק חשוב בהיסטוריה של העיר שלנו שתחגוג בפברואר הקרוב 85.. יגאל אלון אמר :,שעם שאינו יודע עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".

כאן מגיע תפקידנו להנחיל יחד לדורות הבאים את הידע והדרך שעברה נהריה מיישוב חקלאי לעיר משגשגת ופורחת –בירת הגליל המערבי.

כמו כן ציין שעיריית נהריה שמה את נושא התרבות ופיתוח החינוך בראש סולם העדיפויות ושלשמחתו רבים מתשובי העיר מסייעים בהתנדבות מלאה במסגרת קבוצות חשיבה ושולחנות עגולים לקידום ופיתוח המייזמים ופרויקטים חשובים לעיר. הוא הודה לכל העושים במלאכה על ליקוט החומר והבאתו . אחר כך עלתה מינה גולדשטיין נשיאת ויצו נהריה שהיא חברה בשולחן העגול לכל העושים במלאכה הרבים . והפעם בשונה מפעמים קודמות עלה לבמה חנן יובל עם השיר ' אתם זוכרים את השירים מהאלבום 'דור' בין לבין ספר בעיניים בורקות ובהתרגשות על הדבר אחד שזכור לו באחת ההופעות שאיזה נהרייני מאד התלהב מהשירים והוא עמד בקהל ואמר שהוא יתמוך בתקליט והאיש היה סטף ורטהיימר., בין היתר נקשר שמו של חנן יובל בשמה של רבקה צימרינג המיתלוגית שחנן הלחין שיר במיוחד על רבקה.

בפאנל הראשון עלתה ידידה רילף קאולי שספרה על אביה והובלה ע"י יורי לספר על קורותיו עוד לפני שהגיע לנהריה וכיצד היה איש העולם הגדול ,איש רב פעלים ואפילו זכה לכזו הערכה שברגמניה ישנה ככר על שמו. הוקראו מכתבים של ד"ר שלמה רילך להורים בעברית רהותה שלא משתמעת לשתי פנים ובמצגת העלו סרטון של מיכאל שטראוס מתלמידיו שבהומור ספר על המורה והמחנך שהוא זכה מנחת זרועו לא אחת אבל הוא לרגע לא מצטער על כך. ספרה איך גייס תרומות לבנית אולם הספורט המדהים שניצב עד הים בבי"ס ויצמן ואפילו קבל תרומה מאוטו פרנק אביה של אנה פרנק , מהתמלוגים של יומנה של אנה פרנק. יוחנן קישון הנכד ספר כמה אהב והעריץ את סבו שהיה איש חכם ,זכה להכירו מקרוב 23 שנים וספר על כיצד התגררו יחד ועל המנהגים בבית סבא. אין ספק שהיה מרגש לשמוע את יוחנן שהאיר על דמותו של רילף שהיה מחנך בכל רמ"ח אבריו את החום והטוב ועל שלמה רילף הסב

בפאנל השני עלה אורי שאשא שספר על קורט בנגן היה בן יחיד להוריו ובעודו ילד חונן בחוש מוסיקאלי ונחשב ל"ילד פלא". בהיותו בן שש כבר עמד על כבודו כיהודי והכה חבר בבית הספר שהעליבו על שייכותו הלאומית. ברבות הימים נמנה עם מייסדי קן בית"ר בברלין. על אף התנגדות אמו לעלייתו התחיל בהכנות לכך, למד עברית, התאמן בספורט שימושי ולמד נהיגה. בסוף 1932 יצא עם כמה חברים וחברות בשתי מכוניות מברלין דרך וינה, ארצות הבאלקאן ואסיה הקטנה עד שהגיע לארץ ישראל. עם בואו לארץ שינה מיד את שמו לדוד בן גאון. ראשית דרכו עשה בפלוגות העבודה של בית"ר ועבד בראשון לציון, במגדל, ביסוד המעלה ובראש פינה, מקום שם עבד בשדות הטבק ועם זאת גם עבר קורס סגנים באצ"ל. בראש פינה נידב עצמו לניסויים שעשה הד"ר גדעון מר במחלות קדחת הקווארטאנה: לגופו הוחדרו חיידקי הקדחת ואלה גרמו לו סבל רב אבל המעשה הועיל הרבה לחקר המחלה. בהמשך שירותו בפלוגות השתתף בכיבוש אדמת רמת טיומקין ובכיבוש העבודה ביבנאל ואחר כך הועבר לתל-אביב. בתל-אביב שימש כמפקד שכבת בית"ר הצעירה והתמסר כל כולו לפעולות הקן, לגיוס צעירים והכשרתם. כעבור זמן נמנה עם העולים לאדמות נהריה, עבד שם כטראקטוריסט בחריש והחל עוסק בהקמת ביתו ופיתוח משקו. עם זאת היה פעיל בשמירה ובהגנת המקום. עם העליה לחניתה, ישוב "חומה ומגדל" בגליל העליון המערבי (12.3.1938), יצא לשם לעבודת החריש ועמו הטראקטור. חבוש כובע פלדה ומוקף שומרים היה ראשון שפתח ניר באדמת הטרשים של הישוב החדש. בערב פסח הודיע לאשתו כי עליו לסיים את עבודתו ומשום כך לא יחזור הביתה לליל הסדר. כאשר נסע, למחרת היום, לראות את יקיריו הותקפה המכונית שבה נסע ביריות מן המארב ודוד נפצע פצעים אנושים. הוא הספיק לכוון את אקדחו ולירות בתוקפים ולהרוג שניים מהם. דוד הוציא נשמתו בט"ז בניסן תרצ"ח (17.4.1938) ונטמן בנהריה. הניח אשה וילדה. לפאנל הביאו את הילדה אילנה רביד שלמעשה רק זוכרת את אביה מסיפורים . כי אמא נישאה בחרה והמשיכה לחיות את חייה . האירוע נחתם בעוד שירים מפי חנן יובל. כאשר יורי הירשפלד הזמין את כולם ליום ההולדת ה-85 של נהריה בתאריך ה10. לפברואר בהיכלת התרבות .

משפחת רילף עם המורה לאנגלית, רכזת תרבות נאוה אלפסי 

מנכל העיריה אלי אלבז

חנן יובל בחלק האומנותי

מיכאל שטראוס מספר על מורו ורבו שלמה רילף

 ידידה ריף קאולי הבת ויוחנן קישון הבן

אילנה רביד ביתו של החלל הראשון.

צילום RITVO PHOOGRAPHY

צילום RITVO PHOOGRAPHY

צילום RITVO PHOOGRAPHY

צילום RITVO PHOOGRAPHY

צילום RITVO PHOOGRAPHY

צילום RITVO PHOOGRAPHY

אילנה רביד ביתו של החלל הראשון בנהריה דוד בן גאון (קורט בן גן)