התנפצות החלום על זוגיות ומשפחה מול הזדמנות לצמיחה והתפתחות.
המשמעות של להתגרש היא ויתור על חלומות ילדות על זוגיות ומשפחה כמו על החלום להגשים מערכת יחסים עם אהוב או אהובה. הרגשות שחש מי שמתגרש הם קשים, לעיתים מנשוא, ומבוססים על התחושה שנכפתה עליו מציאות שאינו יכול להתמודד איתה. רגשות חוסר האמון לעיתים מתחלפים ברגשות כעס, זעם ואשמה לצד כאב עצום, דכאון ותחושות נקם. כאשר ההתמודדות היא באמצעות הכחשה שהדבר לא קורה והמציאות טופחת, התנפצות האשליה היא בלתי נסבלת עבור רבים.
עם זאת, אפילו אם נדמה שהכחשה זו משכנעת ומאפשרת לנו מידה מסוימת של שלווה או תחושה שזה לא יקרה, זוהי חובתנו לתפקד כבוגרים ולהשלים עם עצמנו ועם המציאות.
גירושין יכולים להיות למטרות צמיחה והתפתחות שאינם רק אובדן על המתוק והנפלא בחיינו. כבוגרים בריאים אנו אמורים לראות גם את הקושי שהיה בתוך מערכת הזוגיות. להיות מסוגלים לעזוב ולהיות נעזבים. לעמוד על רגלינו שלנו, לחוש בטוחים, לקחת אחראיות על חיינו, ליצור מערכות יחסים אינטימיות, להתקרב לאחרים או להישאר לבד. אנו מסוגלים ליצור מערכות יחסים במישורים שונים לצרכים שונים שלנו ולבנות מערכות יחסים של אהבה.
בני-זוג רבים חשים כי הם לא מבינים מדוע בן או בת-הזוג מבקשת להתגרש. הרי הכל היה טוב ביניהם ובכך ממשיכים להכחיש את מה שלא היה טוב מספיק, כנראה גם עבורם בתוך הזוגיות.
כבוגרים בריאים עלינו להבין כי אנו ראויים לאהבה והערכה. שזהותנו העצמית שלמה ומתפתחת כל העת ומלבד רגשי האשמה שלנו אנו מסוגלים להתחרט ולסלוח לעצמנו על טעויות. יצר ההסתגלות שלנו ומנגנוני הגנה גמישים יכולים לסייע לנו להתגבר על האובדן בלי הצורך לוותר על הזהות שלנו.
חשוב לדעת שכאשר אחד מבני הזוג רוצה להתגרש, הוא מבטא בכך את הקושי של שני בני-הזוג להיות ביחד ופשוט זה הוא שיוזם את הפרידה. לדוגמא, אישה שטיפלה בבן-זוגה כל השנים, דאגה לו על חשבון ההתפתחות האישית שלה כאשר הוא התקדם ופרץ החוצה והיא נשארה בבית וטיפלה במשק הבית ובילדים. יום בהיר אחד בעלה הוא זה שדורש להיפרד כשהיא לא מוכנה לכך, השבר אצלה עשוי להיות מוכפל בשל אובדן הזוגיות ואובדן שנים של חוסר הגשמה. עבורה, הפרידה יכולה להיות הזדמנות לשינוי אדיר, בו היא יכולה להמציא את עצמה מחדש בזוגיות שלא הכירה את התקופה בה היא "ויתרה" על עצמה.
כבוגרים מתפקדים, עלינו להבין שהמציאות לא יכולה להבטיח לנו ביטחון מוחלט או אהבה ללא תנאים. אנו מודעים לכך שכאשר אנו מתרגלים את תפקידנו כחבר/ה, בן/ת זוג, או הורה, לקשיים ולדרישות שכל מערכות היחסים הבין-אישיות דורשות מאיתנו.
לא פשוט להיות "בוגר בריא". הדחפים הלא-מודעים מחבלים לעיתים קרובות ברצון שלנו להתמודד "כהלכה" ובצורה בוגרת. לכולנו קיים הצורך לקבל את תשוקותינו הילדותיות ביותר המופיעים בחלומותינו או באשליותינו. לוקח לנו זמן להבין לעומק שהמציאות מורכבת ממערכות יחסים בלתי-מוגשמות ובכלל משאיפות לא מוגשמות.
הרגשות הסותרים של אהבה ושנאה המלווים אותנו מאז יחסינו הראשוניים עם הורינו, מועברים במהלך חיינו הבוגרים לבני הזוג שלנו, ילדינו וחברינו. חוסר הביטחון שאנו ראויים לאהבה אמיתית, מלווה רבים בתוך הקשר הבינאישי שלהם וגורמת להם לפקפק באהבה אליהם מחד ולהישמר מלהראות אהבה לבן-הזוג.
רובנו מסוגלים לנהל יחסי אנוש עם קולגות וחברים באופן טוב למדיי ויותר מכך. אך כאשר מדובר במושא של אהבה אינטימית, חלקנו הופכים נוקשים, מרירים, חסרי אמון, נמנעים מלפרגן ולהביע אהבה וזאת בניגוד למה שחשים פנימה. הנוקשות הזו שהיא בניגוד לחלום על הזוגיות, למצפון שלנו, להשקפותינו המודעות והלא-מודעות מחבלת בתוך המערכת ומביאה לא אחת לסיומה. רבים חושבים שלהביע אהבה היא סוג של חולשה ולא כך הוא.
לכן, חשוב מאד לזהות את הקשיים הללו, לנטוש חלק מציפיותינו הילדותיות במערכות יחסים אינטימיות וכאשר נפגשים באדם שעמו אנו חווים התאהבות ותשוקה ליהנות מהקסם שבגללו אנו עיוורים לחלקים שעמם אנו נפגשים לאחר מכן.
על סוג "קסם" כזה, לא כדאי למהר ולוותר כאשר הוא מתחיל להתפוגג, גם בגלל שהוא נדיר וגם בגלל שעלינו כבוגרים להכיר בכך שכולנו בני-אדם אנושיים עם כשרונות, הצלחות אך גם עם מגבלות וקשיים. אהבה רומנטית שמתעקשת זה על זה, היא הסימן המבשר לאהבה בוגרת, אך רבים עוברים את כל התבגרותם מבלי ליהנות מקשר רומנטי פורה.
חייבים להיות מודעים לכך שאפילו האהבה המושלמת והעמוקה ביותר אינה חסינה מרגשות אמביוולנטיים, והעוינות קיימת אפילו בנישואים הטובים ביותר. רוב מערכות היחסים של הנישואין משופעות בגישות ותחושות הרסניות גלויות וסמויות והיכולת להכיל את כולם בתוך המערכת הזוגית היא זו שתביא לכך שלא רק נשרוד בהם אלא גם נהנה מהם.
