כותרת
> C;
1/1
התפתחות אישית

רונית סמדר-דרור על תחושת האשמה בגירושין

נהריה התפתחות אישיתפורסם: 29.06.14 , 14:42ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.

אשמה אמיתית אינה פחד מזעם של הורה או אובדן אהבתו. רגשות אשם אמיתיים הנם הפחד ממצפוננו שלנו ואובדן אהבתו. ישנם רגשות אשם טובים, רעים ובלתי מוצדקים. ישנם העדר חרטה וחרטה מוגזמת. אנשים מסוימים מסוגלים להתסיס רגשות אשמה כלפי כמעט כל דבר בעולם. דבר זה נתפס כרגשות אשם בלתי מרוסנים וחוסר אבחנה. האחרון מאופיין גם באמצעות חוסר יכולת להבדיל בין מחשבות מרושעות ומעשים מרושעים. בעקבות זאת מגיעים בדרך כלל ייסורים עצמיים מוגזמים. צורה נוספת של אשמה מופרזת מבוססת על אשליה של אדם, שהוא מסוגל לשלוט בכל.
אדם כזה יאמין למשל, שהוא האחראי היחידי לאושרם של הוריו, שהוא יכול להרתיע אסון וסבל. רגשות אשם בריאים הולמים גם איכותית וגם כמותית את הפעולה המדוברת. רגשות אשם בריאים מעוררים ייסורי מצפון אך לא שנאה עצמית. רגשות אשם בריאים מונעים מאתנו לחזור על פעולה מסוימת. אנו חשים אשמים בכל פעם שאיננו מסוגלים להגשים את העצמי האידיאלי שלנו, שהוא אוסף של כל תקוותינו, שאיפותנו ומטרותנו העתידיות, הנותן לנו תחושה עצומה של הגשמה עצמית.
אשמה נובעת מההתרסקות של מעצורינו המוסריים. אשמה היא התחושה של גינוי עצמי שאנו חווים אחרי שאנו עושים דבר שהוא לדעתנו לא בסדר. מן הנמנע לחוות רגשות אשם מבלי לצפות להענשה עצמית – או במקרים בהם האשמה מוקרנת החוצה – הענשת הזולת. למרות שאיננו בהכרח מודעים לכך, המקור הנסתר של אשמתנו הבסיסית הוא תמיד האמונה ש"חטאנו" והפחד שאלוהים יעניש אותנו על מעשינו. אשמה ופחד לא יכולים להתקיים יחד עם אהבה. כשאנו מועמסים תחת רגשות שליליים אלה, איננו מסוגלים לחוות את השלווה ואת נוכחות האל. תופעה פסיכולוגית ידועה היא שאם אנו נכרכים אחרי אשמה – או שנתקוף את עצמנו בצורת דיכאון או מחלה פיזית – או שנקרין את האשמה אל עבר מישהו אחר. במערכות יחסים, בני זוג משתתפים לעיתים קרובות במשחק הידוע כ"מי אשם ומי חף מפשע?". אף אחד לא רוצה להיאחז באשמה ולכן אנו נוטים להשליך אותה על בן הזוג. אהבה תוכל לשגשג רק ברגע שנלמד לנטוש את "משחק האשמה". רגשות אשם משפיעים עלינו בדרכים רבות, הבולטות הן:
הם מצדיקים את תחושות הכעס שלנו, המופנות כלפינו או כלפי אדם אחר.
מקטינים את הערכתנו העצמית וביטחוננו העצמי
גורמים לנו לחוש מדוכאים, חלולים וריקים.
הורסים את תחושת השלווה שלנו.
גורמים לנו לחוש לא אהובים.
כאשר מערכת יחסים מסתיימת, כל המבנה הזה מתחיל להתמוטט ולבסוף מתפרק לחלוטין. אנשים מוצאים את עצמם לפתע ללא מסגרת, ללא ההרגלים המוכרים והטקסים שהם התרגלו אליהם, וללא התועלת שהם מספקים. בשלב זה, אנשים מבינים ש "הם אינם עצמם עוד". הם מוצאים את עצמם עושים או אומרים דברים שמעולם לא האמינו שיהיו אפשריים, מסגלים לעצמם תבניות התנהגותיות חדשות, גם אם שליליות. חריגות התנהגותיות אלה הן אינדיקציה ברורה שהפרידה הינה מלחיצה, אבל השינוי הולך וקרב. שלב זה מאופיין גם באמצעות מודעות לכמות המשאבים שהושקעה במערכת היחסים וכמה מהעצמי הלך לאיבוד בתהליך. ככל שיש יותר עצמי אבוד זהות עצמית שהושגה מחדש, כך יהיה זה קל יותר להתגבר על הקשיים. המטען הרגשי ברמת המודעות העמוקה ביותר נוטרל. במקום לחשוב על מושא האהבה הקודם במושגים של כעס או טינה, צער או אכזבה, אני יכולים כעת לראותו פשוט כשותף במסע החיים שלנו. עם הזמן, הוא לא ייתפס יותר כמושא ממשי של מעורבות רגשית -  לב שיכול להתרחש שנה או אף עשר שנים לאחר הפרידה. זוהי נקודה קריטית להשגה, מכיוון שהיא בסיסית והכרחית כדי להשיל את כל הטינה, האשמה, הרחמים העצמיים וההאשמה לפני שהאדם מסוגל לחפש מערכת יחסים אחרת.
 

לאתר של של מכון ס.ד.ר בהנהלת רונית סמדר דרור>>



 

אולי יעניין אותך גם
להעמיק ולהתמקצע בעריכת הטקסט ובכתיבה
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.
"ספר זה הוא עוד עלה בזר הדפנה שאותו אני עוטרת לעצמי כמנצחת"
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.
"המלחמה בעזה שינתה לחלוטין את הערך של החפצים שנותרו בבתים"
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.
להעמיק ולהתמקצע בעריכת הטקסט ובכתיבה
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.
"ספר זה הוא עוד עלה בזר הדפנה שאותו אני עוטרת לעצמי כמנצחת"
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.
"המלחמה בעזה שינתה לחלוטין את הערך של החפצים שנותרו בבתים"
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.
"השנה התערוכה תהיה מורכבת משתי תערוכות בהשתתפות שני גופים מיוחדים ורלוונטיים מאוד למצב הנוכחי"
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.
"בעיניי זה שיר ציוני ומרגש כל כך"
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.
"לא ידענו על מה כותב זאב"
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.
אופטימיות מרפאת
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.
"הקונפליקט הוא חלק מחיינו וכנראה יימשך עוד תקופה ארוכה"
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.
כשהבית הופך לחלק משדה הקרב
אנו חייבים להודות שאף אם רגשי האשמה שלנו מונעים מאתנו סיפוקים רבים, בלעדיהם היינו הופכים למפלצות. לכן נכון לומר שהפסד תחושת החופש שלנו, העיכובים והאיסורים שלנו עצמנו, חייבים להיתפס כאבדות הכרחיות. רגשות אשם מתפתחים בסביבות הגיל חמש עם התפרצותו של הסופר-אגו והמצפון. נזיפות חיצוניות מוטבעות בנו כביקורת פנימית והופכות לחלק אינטגרלי שלנו.