אם ניקח לדוגמה את נושא גידול הילדים, הרי שבעבר תחום זה היה "שייך" לנשים כחלק מתפקידן המסורתי. כיום ברוב התרבויות מניחים שיש יחסים מיוחדים בין אמהות וילדים והן אינן רק מטפלות בילדים אלא אחראיות גם על היבטים פסיכולוגיים- נפשיים שלהם לעומת האבות. קיים מחקר שמצא אף כי נשים יותר אחראיות מאשר גברים גם בנושאים של לקיחת הילד לקופ"ח, תכנון חגיגות ואירועים עבורו, קבלת הילד מבית הספר וכו'. אלא שעם התפתחות העידן החדש בו נשים יוצאות לעבוד מחד ואבות מבקשים להיות שותפים בגידול וחינוך ילדיהם מאידך, סוגייה זו יכולה ליצור קונפליקט. גם במאבקי גירושין בתחום החזקת הילדים, הלהבות מתעצמות כאשר ישנו פער בין תפיסת האם הדורשת לגדל את ילדיה בביתה לבין רצון האב להיות הורה שווה זכויות שבבסיס הבקשה, להיות אב שותף לחיי ילדיו.
דוגמה אחרת, היא התחום הכלכלי שגם הספרות העוסקת בנושאי גירושין מצביעה עליו כאחד מהגורמים העיקריים לקונפליקטים ומריבות. אובדן תעסוקה, חוסר יציבות פיננסית, מתח כלכלי, לחץ פיננסי, לחץ כרוני מצביעים על כך שלחץ כלכלי מהווה מכשול להסתגלות חיי נישואין, משפיע על איכות חיי בני-הזוג ומגביר את חילוקי הדיעות ביניהם. באופן פרדוקסלי, סוגייה זו הגורמת ללא מעט מקרי גירושין, לא הופכת את שני בני-הזוג לעשירים כאשר הם לבד, ולהיפך. זוג שהתמודד יחד עם בעיות כלכליות בנישואיו, סביר להניח שיתמודד עם בעיות כלכליות יותר קשות כאשר כל אחד חי בנפרד.
גם הנושא של ניהול משק הבית מהווה עבור זוגות רבים מקור לקונפליקטים. מסתבר כי ניהול משק הבית הנה דילמה משמעותית הנוגעת אף היא לשיוויון זכויות מגדרי בנישואין מאחר שתפקידי משק הבית נחשבים לא נעימים (משעמים, מעייפים ולא מתגמלים) לעומת עבודה בשכר. כיום המחקר עוסק באיך זוגות מחלקים ביניהם את העבודה של ניהול משק הבית, בעיקר לאור העובדה שזוגות רבים עובדים מחוץ לבית. נשים מדווחות כי נטלו לידיהן את רוב ניהול משק הבית (ניקיון, בישול וקניות), כאשר סידורים ותיקונים בבית הינם עדיין מנת תפקידם של הגברים. במידה והסידור מתאים לבני-הזוג והם חיים עם תפקידיהם בהרמוניה, מה טוב. במידה ולא, יואיל מושא התלונה (מי שלא מתפקד בבית) לקחת אחריות ולהיות שותף. נתקלתי בקליניקה פעמים רבות בבן או בת- זוג "מופתעים" שהגיעו לטיפול זוגי, עקב רצונו של בן/בת-זוגם להתגרש מהם בשל חוסר היענות, תמיכה ושותפות שהתבקש אליהם במהלך חייהם המשותפים.
בכל הסוגיות הללו (שהנן רק דוגמאות), מסתבר שכאשר אחד מבני –הזוג לוקח אוטונומיה ושליטה על תחום מסוים, שני בני-הזוג היו פחות מרוצים מחיי המשפחה והזוגיות באופן כללי. בכל התחומים נכון ששני בני-הזוג ילמדו לשתף ולשחרר מחד אך גם לקחת אחריות ולתפקד מאידך. הפתרון מדגיש את חשיבות הניהול המשותף של משק הבית בכל המישורים.
