עופרה אלקיים כהן יו"ר נעמת במרחב עם אשר שמואלי יו"ר הסתדרות החדשה מרחב גליל מערבי בשיתוף עיריית נהריה ומחלקת רווחה והעומדת בראשה אירית בוסידן מקיימים אירוע שהחל לפני כעשור כארוע קטן למאבק כנגד אלימות בנשים בו השתתפו בקושי 80 איש ואילו היום האולם מלא והכרטיסים נמכרו כשבוע מראש.
אירוע עירוני לציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, האירוע נערך בהיכל התרבות ביוזמת נעמת וההסתדרות במרחב גליל מערבי יחד עם מחלקת הרווחה של העירייה.
בכניסה להיכל מתנדבות נעמת קיבלו את האורחים וכאות הזדהות קעקעו על ידן מדבקה בה היה כתוב "אלימות כאן זה מתחיל".
חולקו חומרי הסברה והודלקו נרות נשמה לזכר 12 הנשים שנרצחו מתחילת 2019.
הנורא מכל שזה יכול לקרות לכל אחד, אלו משפחות נורמטיביות לחלוטין שנהרסו באחת.
ביום ראשון נערך האירוע, האולם היה מלא בתושבי נהריה והגליל המערבי ואורחים חשובים כמו: רונן מרלי ראש עיריית נהריה, אשר שמואלי יו"ר ההסתדרת החדשה במרחב, חברת מועצה ענת לורנץ, מנכ"ל עיריית נהריה אלי אלבד, ראש מנהל חינוך אילן וקנין, אירית בוסידן מנהלת מחלקת רווחה, יו"ר נעמת מרחב גליל עליון ועופרה אלקיים כהן יו"ר נעמת במרחב גליל מערבי ומכ"לית היכל התרבות.
ערב מרגש שצויין ברחבי העולם.
עופרה כהן אלקיים פתחה את הערב והודתה לכל הבאים.
בעשרים וחמישה בנובמבר מציינים את היום הבינלאומי למאבק ומניעת אלימות נגד נשים, נתונים מזעזעים וקשה לעבור לסדר היום מבלי לזעוק ולפעול למיגור התופעה.
"נעמת גוף מקצועי שפועל רבות ומוביל בתחום הטיפול והמניעה של תופעת האלימות במשפחה ומהווה כתובת לנשים במצוקה.
נעמת מובילה את המאבק במשך שנים רבות וממשיכה להוביל הן בטיפול ובסיוע לקורבנות והן בהגברת המודעות הציבורית בשיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה ברשויות ובמועצות המקומיות.
עיקר הפעילות השוטפת מתקיימת במרכז גליקמן המשמש כמרכז לטיפול בנשים ובגברים ופועל כמודל ייחודי המשלב תחת קורת גג אחת טיפול מיידי בנפגעות האלימות במסגרת מקלט מוגן להן ולילדיהן.
בנוסף רתמנו את מקומות העבודה במאבק חשוב זה.
קיימנו החודש הרצאות וסדנאות בשיתוף פעולה עם ההנהלות תוך מתן דגש שסביבת עבודה יכולה להיות מקור תמיכה מרכזי בעבור העובדת הסובלת מאלימות.עוד סקרה מהפעילות שנערכה."
אירית בוסידן, מנהלת מחלקת רווחה נשאה דברים.
עם מותה של מיכל סלה עלה מניין הנרצחות על ידי בני זוגן או קרוביהן מתחילת השנה ל-12.
לפי ארגוני הנשים, מדי שנה נרצחות בישראל כ-20 נשים בממוצע.
לאחר הרצח של סלה, המאבק באלימות ורצח נשים עלה.
אירית ציינה שזה יכול לקרות לכל אחד וסיפרה על משרד הרווחה אשר מסייע בכל מיני דרכים ומנתה את הפעולות דרך כל מיני תוכניות וסיימה בסיפור של שדרנית אשת החדשות מירי מיכאלי, "כדי שייכנס לכן, נשים צעירות, טוב טוב לראש", ושיתפה על האלימות שחוותה מבן זוגה וכי נופף מולה בסכין.
בדיעבד, הכתובת הייתה על הקיר, כל הסימנים היו שם.
הקנאה המוגזמת והלא הגיונית, האובססיביות, העצבים והכעס הלא פרופורציונלי, הזעם שהיה יוצא ממנו אם מישהו ברחוב היה מסתכל לעברי, השליטה והרכושנות וגם האהבה המטורפת".
"את הכל הוא הסביר כ״אהבה גדולה״.
בפעם הראשונה שהרים את היד ומצאתי את עצמי מתגוננת הוא הזדעזע ובכה, נבהל שבכלל חשבתי שהוא מסוגל להרים עליי יד.
חשבתי שטעיתי, שפירשתי לא נכון. אבל פחדתי.
פחדתי על עצמי וגם פחדתי לעזוב מיד, הרי הוא תמיד אמר שאני ״ההישג הכי גדול בחיים שלו״ ושלל אמירות ״החיים לא שווים כלום בלעדייך״.
הוא היה ״אחד מהטובים״ על פי כל פרמטר חיצוני והוא היה האדם שהיה הכי קרוב אליי".
עוד נשאו דברים ראש העיר רונן מרלי: "האו"ם הכריז על ה-25 בנובמבר כיום המאבק באלימות נגד האישה. כראש עיריית נהריה אני קורא לכולם לפעול בנחישות היום ובכל יום למיגור תופעת האלימות בכלל ותופעת האלימות נגד נשים בפרט.
יש להוקיע את האלימות, זה בידיים שלנו".
אחריו יו"ר ההסתדרות אשר שמואלי: "לצערנו, כחברה עדיין בשנת 2019 אנו נדרשים לציין את יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים.
זהו אינו מאבק של נשים או גברים, מגזרים או מגדרים, זהו מאבק של כולנו כחברה.
אנו נמשיך לפעול בכדי להציף את התופעה על פני השטח, אנו נמשיך לזעוק כדי שממשלת ישראל תתעורר מהחלטתה האומללה נגד הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית למניעת אלימות נגד נשים וגיבוש תוכנית ממשלתית למיגור תופעה זו, הודה לכולם".
בנוסף, שיבח את עופרה אלקיים כהן אשר במשך כל השנה מביאה את התכנים ולא נחה, ובחודש האחרון היא דוחפת הרצאות ותכנים וכבר בשבוע שעבר התחלנו במרכז גאיה והשבוע ביום רביעי יש צעדה גדולה מעיריית עכו עד אולמות האבירים.
החלק האומנותי של הערב היה בהצגה מרתקת וקשה על המאבק באלימות בתוך משפחה.
דינה דהאן, רווקה בת 55, פועלת במפעל אלקטרוניקה, יוצאת לפנסיה מוקדמת.
בדידותה גורמת לה להתחרט על שמסרה לאימוץ את התינוק שנולד לה בצעירותה.
היא מחליטה לחפש אותו אולם שלושת אחיה מתנגדים.
היא יוצאת למאבק נגדם, המאבק והחיפוש סוחפים אותה ואת אחיה למערבולת של רגשות ויצרים המאלצים אותם להתמודד עם ההיסטוריה המשפחתית וההשלכות של הבחירות שנעשו.
האם ההחלטות שלנו נעשות מבחירה חופשית או שהן תולדה של נסיבות שנולדנו אליהן?
מהו המחיר שאנו משלמים על הסודות שנקברו?
האם ניתן לעשות תיקון ולנתב מחדש את מסלול חיינו?