הקשר בין אמנות לטבע: השפעות אקולוגיות וסביבתיות על יצירה

קצת היסטוריה

מאז ימי קדם, האדם השאיר את חותמו האמנותי כמכשיר להגדרה עצמית, כביטוי לקיום ולסיפור האנושי. על קירות המערות בלסקו ואלטאמירה נחקקו והונצחו נופים, בעלי חיים וציידים - העדות הראשונה לצורך לתעד ולהמחיש את החוויה הטבעית והסביבה הפראית שהקיפה אותנו. בתרבויות עתיקות רבות האמנות שימשה לא רק לקישוט אלא גם לחיזוק הקשר לאדמה, טקסים דתיים ופולחנים המעלים על נס את מחזורי הטבע.

קצת אמנות מודרנית

גם בימינו, אמנים עכשוויים רבים ממשיכים למצוא בטבע מקור השראה וזיקה עמוקה. יותר מכך, התהליכים והחומרים הטבעיים עצמם הופכים מרכיב בלתי נפרד מהמלאכה האמנותית. היצירה נעשית כביטוי וחקירה של האקולוגיה והסביבה, וחושפת את הדיאלוג המורכב והמטריד שבין האדם למארג החיים.

אמנים כאלה עובדים עם חומרים אורגניים, מזמינים יסודות כמו אוויר, אש ומים אל תוך התהליך היצירתי. הצמיחה והשינויים המתרחשים בעבודה נגזרים ממחזורים טבעיים של פריחה, ריקבון ודהייה. הופעה חיצונית של הטבע חודרת לקומפוזיציה הפנימית של היצירה, מעלה שאלות על מהות החיים, השתייכות לסביבה ופגיעות.

למשל, הפסלת הבריטית אנדי גולדסוורתי משתמשת בחומרים טבעיים נרחבים כמו דשא, זרעים וקליפות לייצור פסלים ומיצבים מורכבים ורגישים לתהליכי שינוי. ברונטה גרהאם מניו יורק יוצרת "מגדלי צומח" מחומרים אורגניים נרקבים, שמקנים להם מראה והרכב כימי משתנה במהלך התערוכה.

האמנית הישראלית מעין הולצמן יצרה "חוטי צמחים", עבודות תלת-ממדיות ארוגות מחוטים צמחיים הגדלים ופורחים לאורך זמן. במקרים אחרים, האמנים מזמינים בפועל גורמים כמו רוח, אור שמש או מחזורי גאות ושפל להשפיע על התוצרת הסופית של עבודתם.

האמן אייל בן סימון שעוסק בצילום ניסיוני, צילום מופשט ווידאו ארט ובוחן את גבולות המדיום עד לכדי הפשטה מוחלטת של הטבע שהוא רואה מולו. האמן מושפע מיסודות הטבע ויצירותיו בדיאלוג יומיומי עם איתני הטבע.

מטרות הבסיס של אמנות סביבתית ואקולוגית עשויות להיות מגוונות. חלק מהאמנים חותרים לגרום לנו לראות מחדש את הטבע הפראי, לאלץ אותנו להיחשף לאורגניות, זמניות וגלישת החומר לתוך הלא צפוי. עבודות אחרות דווקא מעניקות מוקד להרהורים על האקלים, הרס סביבתי ואובדן מגוון ביולוגי שאנו עדים להם בימינו. אמנית כמו אגניס דיין למשל, יצרה עבודות ציור מפלסטיק ממוחזר שנלקח מזרמי שפכים ומהשלכת פסולת, על מנת להעלות מודעות לנושא הזיהום.

במקרים נוספים, האמן אינו רק משתמש בחומרים טבעיים אלא גם חושף בעבודתו את מנגנוני הטבע עצמם - תהליכים כמו הברקה, גידול, תסיסה ורדיקציה נעשים לחלק אינטגרלי מהחוויה האמנותית. יצירות הארט'ווֶרק (Earthworks) של רוברט סְמִיתְּסוֹן, שהוזמנו במיוחד להשתלב באתרים שונים בנופי ארצות הברית, מבטאות תפיסה עמוקה של האמנות כאורגניזם החי, מהלך מתמשך ולא מוצר סטטי.

טבעי שתפיסות יצירתיות אלו, הרואות בטבע ובמחזוריות האקולוגית את מהותן, גם יקרינו חזרה מסרים תרבותיים על חשיבות הקיימות והשמירה על הסביבה. אך ללא ספק, מעבר להיבטים הפוליטיים והמוסריים, אמנות הטבע מעידה על משיכה עזה ולהוטה לממד הנצחי והאלמותי הגלום במחזורי הטבע.

בתור בני אדם, ללא קשר לעידן ולמיקום הגאוגרפי, אנו מושפעים באופן עמוק מהתנאים והתצורות הטבעיות סביבנו. הדימוי האמנותי הוא אחת הדרכים להכיר בזהות הפראית והחשופה הזו ולבטאה, להבין את מקומנו בסביבה ואת זיקתנו למחזורים הטבעיים של קיום והתחדשות. במידה רבה, אמנות היא התגלמות של הקשר החי בין האדם והטבע, וויזואליזציה של חוויית החיים עצמה.

סיכום על הקשר בין אמנות לטבע:
מאז ראשית האבולוציה האנושית, האמנות שימשה כמכשיר לתיעוד ולביטוי של הקשר המיוחד והבסיסי שלנו לסביבה הטבעית. בימינו, זרם האמנות הסביבתית והאקולוגית ממשיך למצוא דרכים יצירתיות ומפתיעות לחקור את מקומנו ותפקידנו בטבע. אמנים עושים שימוש בחומרים אורגניים, מכניסים תהליכים אקולוגיים של שינוי וגידול אל תוך עבודותיהם, ויוצרים יצירות שחושפות את פגיעותנו וזיקתנו העמוקה למחזורי הטבע.

חלק מהאמנים שואפים לאלץ אותנו להיחשף למלוא האורגניות והזמניות הטבעית, אחרים מעלים מודעות לסוגיות של הרס סביבתי ואובדן מגוון ביולוגי. אך בסיס היצירה מגלם את הקשר הבלתי נפרד, המסתורי והנצחי בין האדם לבין תהליכי הטבע. היא מבטאת את האמת הפשוטה שהאמנות עצמה, כמו החיים, איננה אלא פן נוסף של מחזוריות וקיימות אקולוגית ארוכת שנים.