תערוכה "בארץ אהבתי" של ורה ליאון ז"ל, נפתחה ביום ששי שעבר, 29.11.2019 כאשר מאות הגיעו לחלוק כבוד לאומנית וליוצרת הנהריינית שלימדה דורות באיטליה.
המוזיאון, שהיה צריף בעבר הרחוק, משם יצרה, ובעבודותיה שמה חותם על ארץ ישראל שכל כך אהבה במגוון טכניקות של ציורי מים, שמן אריגה וטכניקות אחרות.
מאיה ברלב ראושניץ מנהלת המוזיאונים, מגדל המים ובית ליברמן הנחתה את האירוע בחן ואמרה:
"התערוכה "בארץ אהבתי" של האמנית מוותיקות נהריה, ורה שהייתה חברה בוועדת ההיגוי של הגלריה של מגדל המים וכאן בעצם יצא לי להכיר אותה בתחילת דרכי בתפקיד.
לצערי, משך הזמן הזה היה קצר, שכן ורה פרשה מהוועדה בשל אירועים עצובים שפקדו אותה.
התערוכה של ורה יצאה לדרך הודות לדפנה ליאון פרידמן, ביתה של ורה ואוצרת התערוכה, מורה לאמנות ואמנית, מיכל שחר שבהתנדבות מלאה הקימה תערוכה זו.
תודות גם לעיריית נהרייה שמֶַתָּחְֶזְֶקֶת את הגלריה לטובת תושבי נהריה ואורחיה וכמובן לראש העירייה, רונן מרלי שנותן למקום את סדרי העדיפויות הראויים וטורח להגיע לפתיחות של תערוכות, תוך פינוי זמן מתאים בלו"ז העמוס מאוד שלו.
תודה מיוחדת לחנן עבדה, מייסד ומנהל ביה"ס למוסיקה ולתלמידיו שנרתמים להופעות בהתנדבות ומנעימים את אוזנינו.
תודה ללי, אם הבית ולב הגלריה שנמצאת גם בקידמה וגם מאחורי הקלעים.
תודה מיוחדת לאנשי האחזקה של העירייה.
ורה הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ ובעולם, יצירותיה שיקפו את אישיותה האופטימית ומלאת האהבה לארץ, לנופיה ולאנשיה ולכן הטיבו מיכל שחר.
דפנה פרידמן, ביתה, החליטה לקרוא לתערוכה בשם "בארץ אהבתי".
התערוכה זכתה בשמה בזכות מה שהיא מייצגת.
נשאו דברים: רונן מרלי אשר בירך את כל האורחים הרבים שהגיעו והודה לכולם על היוזמה הברוכה.
מרגש עוד יותר היה סרטון מ'יד ושם' כאשר נותנת העדות היא ורה ליאון עצמה.
אין ספק שורה החיונית הופיעה לרגע לנגד עינינו. נזכור ולא נשכח לעולם.
כמו כן נשאה נאום מרגש ביתה, דפנה ליאון פרידמן:
"אני מאוד נרגשת להיות פה ולהגשים את החלום שלי, לעשות תערוכה שמנציחה את עשייתה של אימי במשך שנים רבות של יצירה.
"בארץ אהבתי"- השם שבחרנו לתערוכה הוא תמצית האופטימיות, התקווה ואהבת הארץ- אותן שלוש תכונות שאיפיינו אותה כל כך.
הדרך בה ראתה את החיים בארץ היתה ממש כמו אהבה עיוורת.
כל מה שקשור בארץ חיובי! האנשים טובים! הנוף והטבע יפיפיים!
והמכלול של הארץ שלנו הוא הגשמת כל רצונותיה.
תחושת השייכות שלה מרגע שדרכה על אדמת המולדת הייתה מלאה ונפשה נקשרה בכל מה שקשור לארץ!
כשאני מביטה בתמונות הנוף הרבות שציירה, תחושת האהבה שלה לארץ מורגשת מיד.
גם הפרחים שכל כך אהבה לגדל ולטפח מופיעים בציוריה.
אני מרגישה שאמא שלי קיימת בכל ציור והטוב שבה מועבר למתבונן.
החום שהקרינה והנתינה האין סופית שלה היו אחד מסימני ההיכר שלה.
את חסרונה הגדול בחיינו אני מנסה למלא בעשיה חיובית ובנסיון להנחיל את יכולות הנתינה שלה גם לדורות הבאים במשפחתנו.
בקרוב, שוהם נכדתנו תחגוג בת מצווה ואנחנו מתכננים לעשות במשותף משהו עם משמעות, נתינה ותרומה לחברה שמשתף ארבעה דורות.
הרעיון הוא לחגוג בהפנינג משותף עם נערות אתיופיות מעמותת "החצר הנשית" בנתניה.
חשוב לנו לספר ולשתף אתכם שכל ההכנסות ממכירת התמונות בתערוכה יהיו קודש לפעילות החברתית המשותפת ביום חוויות מגבש.
אני מאמינה שאמא שלי מסתכלת עלינו מלמעלה ומאושרת מהדרך שבחרנו להנציח אותה!
תודה לכל מי שהגיע היום להתרגש אתנו, להנות מיופיה של התערוכה ולעזור לנו להנציח את פועלה!
תודה לכל כך הרבה אנשים שעזרו שהתערוכה תקום ותהיה, תודה לרונן מרלי, ראש העיר שמכבד אותנו בנוכחותו, תודה למאיה בר לב וללי מצוות המגדל, תודה לחנן עבדה ולשלושת הזמרים הנהדרים.
תודה מיוחדת למיכל שחר האוצרת הנפלאה של התערוכה, שעושה את מלאכתה בהתנדבות ובאהבה! מחמם את הלב לפגוש אנשים טובים ומי ייתן ויחד נוכל ליצור מדינה טובה יותר – ארץ אהבתי !