כותרת
> C;
1/1
התפתחות אישית

פעמים רבות אני מרגישה שהסטודיו שלי הוא כמו מיטת טיפולים אצל פסיכולוג

נהריה התפתחות אישיתפורסם: 27.02.19 , 10:28ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

בעקבות סטרס, שגרם לשיתוק בדרגה קשה בעצבי פניה במהלך עבודתה כמנהלת בחברה ידועה, שינתה לילי צישנבסקי כיוון בחיים. מאז היא מרגישה שליחות בעבודתה כצלמת המצלמת בסטודיו בנהריה או בטבע צילומי אופנה, ביוטי, אדריכלות, משפחה, תדמית ומזון

"ברגע שלוקחים את עדשת המצלמה ומביטים דרכה, העולם משנה את מהותו ורואים אותו באופן שונה לחלוטין. עבורי המצלמה היא כלי לבטא כיצד אני מרגישה ורואה את הדברים דרך עיניי. פעמים רבות המצלמה שינתה את גישתי למקומות מסוימים. כך למשל, מקומות בהם טיילתי כמנהלת מכירות ולא אהבתי משום שלא היו רווחיים, הפכו לפתע למקומות חמים ונעימים. גם התגובות לתמונות שצילמתי היו חמות ומפתיעות: אנשים עצרו אותי ברחוב ואמרו לי שאני מצלמת תמונות מדהימות". כך מספרת לילי צישנבסקי, בעלת סטודיו "עומק שדה" בנהריה, העוסקת בצילומי משפחה, אירועי בוטיק ותדמית בטבע, בבית או בעסק.

לילי, 55, נשואה למשה ואם לאיתי ולחנית. היא נולדה בטורקיה וכשהייתה ילדה בת שש עלתה עם משפחתה לישראל והתגוררה בעכו. בגיל 11 התייתמה מאביה, ואירוע טראומטי זה גרם לה להתבגר מוקדם יותר, במיוחד משום שלקחה חלק פעיל בכל מטלות הבית ובגידול אחיה הצעיר ממנה בחמש שנים.

שירותה הצבאי ביחידת מילואים של צנחנים היה קצר יחסית, בשל נישואיה בגיל 19 בלבד במהלך מלחמת לבנון הראשונה. "בשבוע הראשון של הפסקת האש הראשונה במלחמה שוחררתי מהצבא כדי לקנות את טבעת הנישואין יחד עם חמי", משחזרת לילי. "לחתונתנו הגיע אוטובוס מלא חיילים מחיל האוויר, ומיד כשהסתיים האירוע החגיגי חזרו החיילים עם האוטובוס אל הבסיס".

היא הפכה לאמא בגיל צעיר יחסית, 21, והחלה לעבוד בחברת הלבשה תחתונה ידועה במשך 25 שנה – בהתחלה כמוכרת מן המניין אך התקדמה במהרה לתפקיד סוכנת מכירות. בהמשך קודמה לתפקיד מנהלת אזור הצפון. במסגרתו הייתה אחראית על תצוגות השיווק של החברה ברשתות השיווק הגדולות. "המשרד שלי היה הרכב שלי, והייתי אחראית על מערך גדול של סוכני מכירות ודיילות. השיווק והמכירות היו החיים שלי, והעבודה הייתה הבית הראשון שלי, אבל לשמחתי הבית האמיתי שלי תפקד מצוין כך שיכולתי לתת את כל כולי בעבודה".

אחרי שנות עבודה רבות עברה לילי תקופה קשה בה היה מחסור בעובדים. בעקבות זאת חוותה לחץ נפשי, שגרם לשיתוק בעצבי פניה בדרגה מאוד קשה. "כל הטיפולים האלטרנטיביים והקונבנציונליים שעברתי לא עזרו לי. העצה הטובה שקיבלתי מהמטפלים הייתה לשחרר את העבודה שגרמה לי ללחצים ולעומס כבד. החלטה זו שיתקה אותי, מכיוון שהייתי צריכה לבחור מסלול חיים חדש שאליו הגעתי לא מוכנה – הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. בעזרת התמיכה המאוד גדולה שקיבלתי מבעלי, החלטתי לעזוב את מקום העבודה שמאוד אהבתי. ואז הגיע השקט. הטלפון הפסיק לצלצל כל כמה דקות, ולפתע ממנהלת שכינו אותה בעבודה: "אלוף פיקוד צפון" הפכתי פתאום לשום דבר ובלי כל טייטל".

לילי החליטה שהגיע הזמן לשים במרכז את עצמה ואת רצונותיה. אחד התחומים אליהם נחשפה היה עולם הצילום, למרות שהייתה חסרת כל רקע בתחום. היא נרשמה לקורס צילום בן עשרה מפגשים שפתח לה את התיאבון. היא החלה לעלות לרשתות החברתיות צילומים רבים שצילמה, והופתעה לקבל הרבה פידבקים חיוביים. כך גילתה עולם אמנותי חדש וזר לה לחלוטין.

על מנת להעמיק בתחום הצילום ולהתמקצע בו ביותר למדה במשך שנה במסלול צילום מקצועי במכללת גליל מערבי. משימת הצילום הראשון שלה הפכה את תחביבה למקצוע העיקרי בו היא עוסקת. הספר שלה ביקש שתצלם את בתו לבת המצווה שלה, ולילי השיבה לו: "אני מצלמת בעיקר שקיעות ושמיים ולא צילומים מסחריים". הספר התעקש בכל זאת שלילי תצלם את בתו, והיא לקחה אותה לסשן צילומים. "הייתי מאוד מופתעת מעצמי ומהתמונות שצילמתי את הילדה. היא לא הפסיקה לחבק ולנשק אותי לכל אורך הצילומים, וממש הפכה לחברה שלי. בסיום חגיגת בת המצווה גילה לי אביה מדוע בחר בי כצלמת: "בתי לא יכולה להצטלם אצל כל צלם, אלא רק אצלך'".

למרות שפתחה תיק ברשויות המסים, לילי לא הייתה מספיק בטוחה להגיד שהיא צלמת, ואמרה שהיא רק מצלמת. כדי להתמקצע עוד יותר בתחום הצילום, למדה במסגרת לימודי חוץ של הטכניון צילום מסחרי הכולל את כל אפשרויות הצילום המסחרי: אופנה, ביוטי, אדריכלות, משפחה, תדמית ומזון. "אני מאפשרת חבילות צילום לכל בעל או בעלת עסק, שמגיעים לסטודיו לצילומי תדמית או לצילומים של המוצרים שלהם", מציינת לילי.

האם ניסיונך הרב בשיווק ובמכירות עוזר לך בצילומים?
"בהחלט. אני יודעת כיצד להכיל את המצולמים: מקשיבה להם ויודעת מהן הנקודות שמפריעות להם. אני אדם שיודע להקשיב ולהכיל. פעמים רבות אני מרגישה שהסטודיו שלי הוא כמו מיטת טיפולים אצל פסיכולוג, וזה נותן לי סיפוק רב מעבודתי. במהלך צילומים שאני עושה ללקוחות רבים שלי הם עוברים תהליך של קבלה והשלמה ולומדים לאהוב את מה שלא אהבו בגופם. כך למשל, הגיעה אליי לסטודיו לצילומי הריון אישה שהיו לה כוויות קשות בגופה. בתהליך שהיא עברה איתי ביקשתי ממנה שתרגיש הכי בנוח ושלא תסתגר בפניי. היא הייתה בהלם מהתמונות שצילמתי. אחרי הלידה היא ריגשה אותי כשחזרה אליי לסטודיו עם התינוק שלה, לצילומי סטודיו חדשים של שניהם ביחד".

צילום: אילן נרניסקי

פעמים רבות אני מרגישה שהסטודיו שלי הוא כמו מיטת טיפולים אצל פסיכולוג

צילום: אילן נרניסקי

 

פעמים רבות אני מרגישה שהסטודיו שלי הוא כמו מיטת טיפולים אצל פסיכולוג

צילום משפחתי

פעמים רבות אני מרגישה שהסטודיו שלי הוא כמו מיטת טיפולים אצל פסיכולוג

צילום משפחתי

פעמים רבות אני מרגישה שהסטודיו שלי הוא כמו מיטת טיפולים אצל פסיכולוג

צילום משפחתי