צילום ניסיוני שבוקע מן המסך: פריצת דרך אמנותית של אייל בן סימון

הצילום הניסיוני של אייל בן סימון בוקע מן המסך וחודר עמוק למודעות הצופה. פריצת הדרך האמנותית הזו מנער אותנו מחוויית הצפייה השגרתית ומציפה אותנו בגלים של רגשות, חידושים ושאלות.

בעולם שבו אנו רגילים לראות את הצילום כמדיום סטטי וקפוא, בן סימון חותר תחת הנחות היסוד הללו ומציע לנו חוויה דינמית ותוססת. דרך שילוב מבריק של טכניקות דיגיטליות וידאו ארט, אנימציות ומולטימדיה, דימויים ויזואליים נוצצים ומטלטלים מכרסמים בגבולות המסך ומתפרצים לעולם הממשי.

לאתגר את הצופה

בראש ובראשונה, עבודותיו של בן סימון מאתגרות את תפיסת הזמן הליניארית המקובלת. דרך טכניקות של לופים, חזרות והאצות, הצופה נקלע למרחב בלתי-צפוי שבו קריצות עין נמשכות לנצח, ורגעים נשזרים למחזורים אינסופיים. רצפים כרונולוגיים נשברים לרסיסים, ואנו מוצפים בזרם תמונות בועטות ומטלטלות המזכירות לנו שהזמן הוא רק תלות נקודת מבט.

אבל יותר מכך, עבודותיו של בן סימון חושפות ומערערות את המציאות המוכרת לנו. דרך שימוש מתוחכם בהטרמות, דיסטורציות וערבובי לייאר, הדימויים הניסיוניים שלו מפרקים את העולם לאלמנטים בסיסיים של קווים, צבעים וטקסטורות. דברים מוכרים הופכים לזרים ומוזרים, מערכות יחסים מסורתיות מתערערות, וסדר הדברים הטבעי נחרץ ומתערבל. בשעה שאנו לכודים בקונפורמיות של התפיסה השגרתית, בן סימון משחרר אותנו ממנה ומזמין אותנו להתבונן על המציאות במבט חדש ומקורי.

אך מעבר לפרובוקציה האינטלקטואלית, צילומיו של בן סימון הם גם חגיגה חושית. האסתטיקה שלהם עתירה בצבעוניות עזה, תבניות היפנוטיות, טקסטורות הרמוניות וקונטרסטים עירומים. כל פריים הוא חלון צופה אל עולם ויזואלי אלטרנטיבי שלא ניתן להסיר ממנו את העיניים. בכל רובד חדש שנפתח, בן סימון מציף אותנו בסימולציה אמנותית חדשה, כמו מציאות וירטואלית שמושך אותנו פנימה.

מסע ויזואלי מרהיב ביופיו

המסע הוויזואלי שבן סימון מזמין אותנו אליו הוא אפוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם רגשי. אנו נסחפים במערבולות של תחושות וריגושים המציפים אותנו בכל שלב, החל מהשתאות ותמיהה, דרך התלהבות והתפעמות, ועד אימה ובהלה. צילומיו הדינמיים והאקספרסיביים פשוט מונעים מאתנו את האפשרות להישאר אדישים.

וכפי שהשם "ניסיוני" מרמז, עבודותיו של אייל בן סימון הן גם ניסוי בהרחבת גבולות המדיום עצמו. הן חוצות מחסומים ומטשטשות הגדרות מקובלות של אמנות צילום. עבור בן סימון הצילום הוא לא רק שיקוף מציאות קיימת, אלא גם כלי יצירה אקטיבי של עולמות חלופיים וחידושים טכנולוגיים. בכך הוא מאתגר אותנו להרחיב את התפיסה שלנו ולנתק את עצמנו מציפיות מקובעות.

ובכל זאת, מעבר לחוויה הרגשית והאינטלקטואלית, מה שבאמת מייצב את עבודותיו של אייל בן סימון כפריצת דרך אמנותית הוא השפה החזותית הייחודית שהוא טווה. כל עבודה של בן סימון היא עולם שלם המאופיין בסגנון ובמוטיבים ייחודיים. יש בהן קהילייה של דמויות תמוהות וערפדיות המסתובבות דרך הנרטיבים השונים, ומערכת עשירה של סמלים וצורות חוזרות שמשלבת את היצירות לכדי שפה אסתטית קוהרנטית.

מהאסבטרקט אל האמנות

בתוך סבך האבסטרקציות וההרכבות הדיגיטליות, עולה קול אמנותי עמוק ומקורי שבוקע בבהירות ופוגע בתודעה הצופה. בן סימון לא רק מציע לנו לראות את העולם מחדש, אלא גם לתת לו לבנות לעצמו מציאות אלטרנטיבית חדשה לגמרי דרך הפלטפורמה של הצילום הניסיוני.

אין ספק שצילום ניסיוני כפי שאייל בן סימון רואה אותו, מהווה פריצת דרך חשובה ומעוררת מחשבה בשדה האמנות הישראלית והבינלאומית. עבודותיו הן הטבעת אגרוף בפרצוף של דפוסי תפיסה ישנים, לצד הזמנה נדיבה להתמסר לחוויה חדשה ולפתוח את הלב והנפש לעולמות חלופיים. פרויקטים אמנותיים כמו אלה הם חיוניים לקידום החשיבה האנושית.

עבודותיו של בן סימון ממשיכות לגדוש את גדותיו של הצילום הניסיוני ולהציע חלופות רדיקליות לאמנויות המסורתיות. באמצעות מיזוג של טכניקות חדשניות ודימויים סוריאליסטיים, הוא מאתגר את הגבולות של התפיסה הויזואלית ודוחף את המדיום לטריטוריות חדשות ובלתי נחקרות.

כל עבודה חדשה שלו היא כניסה לעולם פנטסטי משלו, שופע באסתטיקה ייחודית ובשפה ויזואלית משלו. סמלים וצורות חוזרים ויוצרים קשרי גומלין מורכבים בין היצירות השונות, יוצרים מעין קוסמוס נרטיבי מקביל. דמויות אנושיות ולא-אנושיות משמשות כסוכני סיפור העוברים ממחזור חיים אחד למשנהו, דרך טרנספורמציות מטמורפיות של טלטלה ויצירה מחדש.

תהליכי היצירה של בן סימון הם מסע גילוי עצמי מתמשך, שבו הוא חוקר את גבולות היכולת הטכנולוגית והאמנותית באמצעות ניסויים ללא הרף. כל יצירה היא שלב חדש בחקירה זו, פריצת דרך נוספת שמשנה את נקודת המבט ומציעה מפתח חדש לפענוח הקודים של המציאות.

במובן זה, עבודותיו רלוונטיות הרבה מעבר לזירת האמנות הצרה. הן מהוות איתגר פילוסופי לתפיסת הזמן והמרחב שלנו, ומציעות חלופות לניתוח וחקירה של התודעה האנושית והיחסים שלה עם הסובב אותה. דימויים ויזואליים שהיו פעם מובנים מאליהם מקבלים משמעויות חדשות כשהם מוצגים דרך הפריזמה הייחודית של בן סימון.

דרך עינו האמנותית הייחודית, בן סימון חושף לנו את שבריריותה של המציאות ואת היותה תלויה בנקודת המבט. באמצעות הפרת חוקי הטבע והשתקפויות מעוותות, היצירות שלו חושפות כמה הפרספקטיבה שלנו היא שרירותית ותלויה בהנחות תרבותיות וחברתיות מסוימות. הן מזמינות אותנו להשתחרר מהעכבות האלה ולחוות את היקום בצורה חופשית וגמישה יותר.

סיכום:

יצירותיו של אייל בן סימון לא רק משנות את הדרך שבה אנו תופסים את האמנות, אלא גם מאתגרות את האופן שבו אנו רואים את העולם כולו. בכל פעם שאנו נכנסים לעולמות הווירטואליים והסיוריאליסטיים שהוא יוצר, אנחנו עוברים טרנספורמציה קטנה, נחשפים לפרספקטיבות חדשות שמשפיעות על תודעתנו הכוללת.

כך שבמידה רבה, הצילום הניסיוני של אייל בן סימון אינו רק שחקן בזירת האמנות, אלא מהווה כלי שינוי והתפתחות לחברה כולה. דרך החתרנות תרבותית זו, הוא מייצר שפה חדשה ומביא אותנו צעד קדימה לכיוון תפיסה אנושית מורחבת ומוארת יותר.