דת בקהילה
יהונתן גרילק על ראש השנה
נהריה דת בקהילהפורסם: 20.09.17 , 08:00ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת: מאת יהונתן גרילק
אימרה שבועית:
יהי רצון מלפניך... שתהא השנה הזאת דשונה, גשומה, טלולה, שנת זול, שנת שובע, שנת רצון, שנת ברכה, שנת משא ומתן באמונה, שנה שלא יצטרכו בה עמך ישראל אלו את אלו, שנה שלא יגביהו שררה אלו על אלו. {מדרש תנחומא, פרשת אחרי מות}
סטטוס שבועי:
ימי הדין אינם בלימה של כוח היצירה שניתן לאדם. אלו הם ימי מאזן המקובלים בכל חברה. המאזניים, השיקול והדין, שומרים על העולם מאבדון.
ציטוט שבועי:
ראש השנה ויום כיפור הם חגים אופטימיים ופניהם אל האדם ותמונת עתידו. {אריה בן גוריון}
סיפור שבועי:
העבר אין - העתיד עדיין..
בערב ראש השנה, בין הערביים, נפגשו שני יהודים ירושלמיים.
שואל ר' חיים: ר' צבי, לאן אתה ממהר? ומה האבן שאתה נושא?
ענה ר' צבי: מנהגי הקבוע, בשלהי השנה החולפת אלך לבית העלמין לקבור את השנה החולפת, ואכתוב: 'פ.נ. (פה נטמנה) שנה פלונית.
ואתה, ר' חיים, לאן תלך? שואל ר' צבי.
אני קצת שונה. אני מניח אבן יסוד לבניין של השנה המתחדשת. בניין בן 365 קומות, והיום הנחת אבן הפינה.
והיכן האבן שלך? שואל ר' צבי.
אינך יודע? תמיד אני אחריך.
כשאתה מניח מצבה לשנה החולפת, אני בא, הופך את האבן על פניה וחורט 'פה נבנית שנה פלונית'.
תאריך בלוח השנה היהודי. היום המרכזי, שממנו מסתעפת השנה כולה - ואליו היא חוזרת עייפה, גדושת חוויות, עמוסת אירועים, מלאת זכרונות, ונופחת נשמתה במילים הפשוטות: תכלה שנה וקללותיה.
כהרף עין נחתם גורלה של השנה היוצאת וקללותיה. הרגע השני נושא עמו את הבשורה המבורכת ועמו תקוה כי: תחל שנה וברכותיה.
מחדש. מהתחלה. מבראשית. זו המשמעות של ימי ראש השנה.
בראש השנה נברא האדם. באותו יום חטא, באותו יום שב בתשובה, ובאותו יום נסלח לו - כך תיארו חז"ל את יצירת האדם בעולם.
כך הגיע האדם לעולם, כאשר על פתחו ניטש הקרב בין הטוב והרע, בין החיים והמוות, בין היאוש והנצחון. כאשר לצידו - האפשרות, לפתוח תמיד דף חדש, ולחזור רענן אל תחילתו של המאבק - ולנצח.
לו לא היה 'ראש' לשנה, לו היו כל חיי האדם, יחידה אחת בת שבעים, או שמונים שנה - לא היה מקום ותקוה למאבקיו, לא היתה פינה לחלומותיו ולשאיפותיו. הגלגל היה ממשיך לנוע על המסלול הראשון שמצאנו עם לידתנו עד לרגע האחרון.
ה'ראש' אשר ניתן לשנה - הוא תרומתו של הבורא לקיומו של העולם ולחייו של האדם. מתנה זו מאפשרת לחזור תמיד אל קו ההתחלה ואל נקודת הזינוק. להתחיל שוב, לנסות שוב, להחליף אולי את שדה הקרב ולהסתער עליו - בכל כוחנו.
למאבק נולד האדם, וכל עוד יחיה ימשך המאבק. אין לנו מפלט מגורל זה. אי אפשר לברוח מן המערכה. אולם, ניתן לבחור את שדה המערכה.
מי שחפץ בכך מוצא את מאבקיו בתאוריות ובאידיאות אשר העולם סיפק למכביר כיד דמיונו של האדם. הוא יגלה שדות קרב ומערכות בכל דור ובכל מקום. הוא ימציא לו אלוהים לסגוד לו וימצא גם אלילים לנטשם ולנפצם. נפשו לא יודעת מרגוע, משום שנולד למאבק.
דור יעבור. ואלוהי האתמול יהפכו לאלילים ואלוהים חדשים יצוצו, והאדם ישתעבד להם בכל נימי נפשו. את כל אשר לו יתן בעדם ללא שוני וללא הבדל. תרבות יון רומי, נצרות איסלם, סוציאליזם, שלום, בטחון, כסף, אלילי הוליווד, כדורגל, כוכבי רוק וסמים.
ליד ערש המוות של כל אלילי האתמול, ניצב האדם ונפשו הרעבה שוב חותרת למאבק, למלחמה ולחיפושים גם אם אין עדיין יעד חדש.
מעל כל אלו - "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו" {תהילים ב',ד'}. מלך העולם אשר ממשיך אלפי שנה ללוות את עולמו, להביט במאבקיו והשתתף בהם - ביצירת הפתעות. האחד והיחיד - אשר לא נעלם גם לא לרגע אחד מדרך חייו של העולם,
ברגע אחד הוא מופיע לעינינו. וברגע אחד הוא מאלצנו לחפשו ולבקשו. בהבטחתו החגיגית כי אכן נמצאנו אם רק נבקש: "ובקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת..." {דברים ד',כ"ט}.
אולם למי שהדרך קשה. למי שלבבו ונפשו אינם פנויים לבקשו. מי שנכבש ע"י מאבקי חייו. עבורו אמרו חז"ל: 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב' - אלו עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
בתקופת הימים הנוראים שאז יורדת ההשראה על נפשו של האדם, או אז ניתן למצאו בינינו, איתנו ובתוכינו.
שאל הרבי מקוצק את חסידיו: אמרו נא לי, היכן נמצא אלוקים? שתקו החסידים והשיב הרבי: בכל מקום בו נותנים לו להכנס.
ראש השנה הוא חג מלכותו של ה'. ביום זה חוגגת את נצחונה - האמונה בה' ובמלכותו. האמונה אשר צעדה עם ההיסטוריה אל כל יעדיה ואשר נותנת את האפשרות לכל אחד ואחת להתחיל הכל מבראשית. לפתוח דף חדש.
כל אשר חדר אלוקים ללבבו ולו רק פעם אחת - מצטרף אל רבבות מליוני העדים של כל הדורות אשר הכריזו: "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד". {מתוך: 'דע את יהדותך'}
לאחיי ואחיותי בארץ ובגולה.
לקראת השנה החדשה שלוחה לכם זאת הברכה.
שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
שכל מעשינו יהיו לשם שמים, לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים.
'לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים ולשלום'.
חג שמח!
יהונתן גרילק