מורין דן (morene dunn) ובעלה הרב בארי אקסלר, תושבי שיקגו בארה"ב, מצאו את מרכז תקוותנו נהריה ככתובת לתרום את כספם למען פעילויות שנעשות עבור קהילת התושבים בנהריה במסגרת פעילות עמותת "קרן ילדנו-מרכזי תקוותנו".
למורין היתה אחות תאומה בשם פלורי אמסטר, שהתגוררה בניו-יורק, אהבה את ישראל, ותחום האמנות היה קרוב מאוד לליבה. היא עסקה בתחומי אמנות ויצירה שונים, בעיקר נהגה לאסוף תכשיטים ישנים וחלקי תכשיטים, פירקה אותם לחלקים והרכיבה אותם מחדש כתכשיטי וינטאג' מיוחדים. One piece of a kind.
על מנת להנציח את זיכרון אחותה הגיעה מורין בליווי בעלה ונכדתה, המתגוררת במודיעין, לביקור במרכז תקוותנו. בדמעות של אושר וברגע מרגש מאוד תלתה מורין את שלט ההנצחה בכיתת האמנות של המרכז.לאור העובדה שגם מורין וגם אחותה ז"ל אהבו את תחום האמנות, מנהלת המרכז, סיגל כהן, יחד עם המורה לאמנות, ורה לסובוי, הקימו תערוכה באולם המרכז.
בתערוכה מוצגות עבודות של כ- 50 משתתפי חוגי האמנות במרכז תקוותנו, ביניהם גם קבוצת נוער, בנים ובנות מכיתות ז'-יב', הנוהגים שנה אחרי שנה להגיע וללמוד אצל ורה מדי יום שישי בצהריים. העבודות המוצגות בתערוכה הן ציורי נוף, טבע ודיוקנים בצבעי שמן ובצבעי אקריל לצד עבודות מרשימות ביותר של פיסול בחימר.השנה הם לא רק צירו הם למדו על תקופה או על צייר מסויים.
שתי עבודות ציור, אחת של תלמידה בקבוצת הנוער, עדי גורה, והשניה של סבטלנה בובריצקי, מורה לגיטרה במרכז תקוותנו, הלומדת 5 שנים בחוג הציור של ורה, כבשו את ליבה של מורין והיה לה קשה להשאיר אותן מאחור. עדי ציירה ציור כבשים בהשארת האמן הידוע משה קדישמן ז"ל, ואילו סבטלנה ציירה דיוקן של אישה מזנזיבר. הדיוקן צויר מתוך צילום שסבטלנה צילמה בעצמה באחד מטיוליה בחו"ל.
סיגל כהן הסבירה למורין על הפעילויות והחוגים הייחודיים למרכז תקוותנו, ביניהם חוגי השחמט, בית ספר למוסיקה מיסודו ובניהולו של חנן עבדה, הקרקס המעופף, מועדון הברידג', בית הכנסת המשרת את קהילת התושבים שבאזור ועוד, וציינה כי המרכז פתוח לכל התושבים, מרכז ומקבל אליו את כולם, ללא הבדלי דת וגזע. ילדים מגיל 3, נערים, מבוגרים וגם גיל הזהב מוצאים את מרכז תקוותנו כבית השני שלהם לאורך שנים רבות.
סיגל הדגישה בפני מורין והרב בארי את החשיבות שהיא רואה בפיתוח תחומי האמנות השונים במרכז. האמנות בכלל והיצירה בפרט מפתחת ומעצבת את מי שעוסק בה, מפתחת את הדמיון, את המוטוריקה, את המודעות העצמית, תורמת להעלאת הדימוי העצמי, עוזרת להביע את הרגשות ולטפל באתגרים שונים שאנו נתקלים בהם במהלך חיינו, ואין תחליף לריפוי שמתרחש וקורה לגוף ולנפש בתהליך היצירה.
כתושבת נהריה מזה כ-40 שנה, חשוב לסיגל לתרום לקהילה, והיא רואה את החשיבות הרבה בהנגשת תחומי האמנות והיצירה לכל קהילת התושבים בנהריה.מורין התרשמה מהביקור, הבטיחה שהיא עוד תחזור לבקר במרכז בנהריה, לטייל בגליל המערבי, והיא רואה בקשר החדש שנרקם בינה לבין מרכז תקוותנו דבר שיש לטפח אותו ולהשקיע בו.
צילום תמונות: RITVO PHOTOGRAPHY
