אי אפשר שלא להעריך את הדרך הארוכה שעבר מאסטרו חנן עבדה, מאז שהיה נער צעיר בלהקת "קולות עמל", דרך התקופה בה מונה למנהל המוסיקלי של הלהקה (ולאחר מכן למנהל הלהקה), במהלך שירותו הצבאי כחייל וכמפקד להקת פיקוד צפון, ועד שהקים את בית הספר למוסיקה במרכז תקוותנו. בריאיון חג לעיתון "מבט נהריה וגליל מערבי", נזכר עבדה בימי הזוהר עם "קולות עמל", מגלה מה הוא חושב על תכניות הריאליטי המוסיקליות, ומסביר מה הייחודיות של בית הספר למוסיקה, שפתח בימים אלו את ההרשמה לשנה"ל החדשה.
הכל התחיל בגיל 8
עבדה (33), נשוי + 2, נחשב בלשון העם ל"מולטי-טלנט": הוא זמר, מלחין, מנצח, מעבד ומפיק מוסיקלי ומורה לפיתוח קול. אהבתו וכישרונו למוסיקה התגלו בגיל 8, כאשר החל לנגן בפסנתר, אותו קיבל במתנה מהוריו ליום הולדתו. הוא למד במגמת מוסיקה בביה"ס התיכון עמל ע"ש יצחק רבין, תחת שרביטו של אריה כפיר ז"ל, שהיה מנהל ומנצח התזמורת העירונית נהריה. במקביל ללימודיו בתיכון, החל ללמוד פיתוח קול בקונסרבטוריון העירוני, וכמו כן למד פסנתר אצל המורה והפסנתרן רוברט ניסנזון ז"ל. במהלך לימודיו בתיכון, בכיתות ז'-י"ב, היה חבר בלהקת "קולות עמל", שם שימש רכז הלהקה, ולימים, כתלמיד בכיתה י', החל לעבד ולהפיק שירים לטקסי ביה"ס, ואף הקים הרכבים ווקאליים איכותיים מתוך הלהקה.בשנת 2004, עם סיום לימודיו בביה"ס התיכון עמל ע"ש יצחק רבין, מונה עבדה לתפקיד המנהל המוסיקלי ומנהל ההרכבים הווקאליים של "קולות עמל", תפקיד אותו ביצע במקביל לשירותו הצבאי בלהקת פיקוד צפון.
בשנת 2006, במקביל לשירותו הצבאי בלהקת פיקוד צפון ולימודיו במכללת "הד" למוסיקה, החל לשמש בתפקיד המנהל המוסיקלי של "קולות עמל", כמו גם של להקות נוער וחבורות זמר נוספות באזור, וכעבור מספר שנים, עם פרישתו לגמלאות של מייסד ומנהל הלהקה דאז, שוקי מלוכנא, התמנה עבדה למנהל הלהקה, תפקיד בו שימש במשך כשש שנים, עד שעזב את הלהקה בשל סיבות תקציביות. "היתה לנו תקופה נהדרת ב'קולות עמל', שהיתה הלהקה הייצוגית לא רק של בית הספר, אלא ייצגה את נהריה כולה, בטקסים, בכנסים, באירועים, בתחרויות ובפסטיבלי זמר בארץ ובעולם", נזכר עבדה.
לפני כ-5 שנים הקים את בית הספר למוסיקה, המהווה בית חם ומקצועי מאוד לזמרים מנהריה והסביבה. "ההחלטה שלי לפתוח את בית הספר למוסיקה הגיעה מהשטח", מסביר עבדה. "זה היה במקביל לתפקיד שלי כמנהל 'קולות עמל', שם למדו תלמידים מכיתות ז'-י"ב, והורים רבים ביקשו לתת מענה לילדיהם, שהיו בגילאי בית הספר היסודי. מה ש'הדליק' אותי וגרם לי בסופו של דבר לפתוח את בית הספר למוסיקה, היתה התוכנית 'בית הספר למוסיקה', ששודרה בערוץ 2. בתוכנית הזו השתתפו ילדים בגילאי הילדים של אותם ההורים שדיברו איתי, ואמרתי לעצמי שאחרי העונה הזו אפתח את בית הספר למוסיקה, וזה מה שקרה. התחלתי עם קבוצה גדולה של תלמידי יסודי וזה קרם עור וגידים עד שביה"ס למוסיקה הפך לאימפריה. בעקבות הקבוצה הראשונה, נפתחו קבוצות לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות, וגם חיילים ויוצאי צבא, שהחלו ללמוד אצלי מאז שהיו בכיתה ז', ממשיכים לעבוד איתי עד היום, בגיל 28-27, במקביל לחיי היומיום שלהם, ללימודים האקדמאים ולעבודותיהם השונות".
מה הקריטריונים להשתתפות בביה"ס למוסיקה?
"אני עורך אודישנים, בהם אני מחפש קודם כל רצון ומוטיבציה, ולאחר מכן אוזן מוסיקלית וקול שמתאים. הרבה מאוד לא עוברים את הבחינות, כי הם לא עומדים בקריטריונים הללו".
מנינט ועד האחיות רון
במה בית הספר למוסיקה שונה ממוסדות דומים נוספים?"לבית הספר למוסיקה יש שיטות לימוד ייחודיות, המבטלות את המושג 'כישרון מולד' ומיישמות הלכה למעשה את המושג 'כישרון נלמד'. השיטות מיושמות במכלול של שיעורים, מפגשים, סדנאות מקצועיות, אנסמבלים, להקות והרכבים מוסיקליים. כל תלמיד בביה"ס למוסיקה משתייך ללהקה עפ"י גילו, רמתו והתאמתו לקבוצה. במסגרת הלהקה אליה הוא מתקבל, נחשף התלמיד לעולם שלם שכולו מוסיקה, החל בהתאמת מסגרת לימוד אישית, דרך יצירת בסיס מוסיקלי, הקניית מיומנויות למידה בתחום השירה ועד למימוש יכולת שירה מקצועית. בין השאר נחשפים התלמידים לשיעורי מוסיקה ופיתוח קול, כוריאוגרפיה, הקלטות אולפן, סדנאות יצירה ולימוד תרבות המוסיקה הישראלית. אני גאה לומר שהמקום הפך בית חם לתלמידים, זמרים ומוסיקאים מנהריה והסביבה".
מה עוד כולל ביה"ס למוסיקה?
"בין השאר אנו נותנים במה לכיתות אמן, בהן אני רואה חלק בלתי נפרד מהלימודים בבית הספר ודבר המעשיר מאוד את התלמידים ומאפשר להם להיחשף לאמנים מהשורה הראשונה. את סדנת האמן הראשונה אצלנו העביר הזמר אדם, שעשה זאת בפני הלהקה הבוגרת. לאחר מכן הגיעה אלינו הזמרת נועם לנין, שהשתתפה במחזמר 'עלובי החיים', בתפקיד קוזט. לאחר החגים תיערך סדנת אמן בתחום המשחק ומחזות הזמר עם שחקן תיאטרון הבימה דניאל חסין".
יש הטוענים שהדרישות שלך מתלמידיך הינן גבוהות מאוד, אולי גבוהות מדי. מה יש לך לומר על כך?
"אני משתדל לדרוש מאחרים מה שאני דורש מעצמי, גם כאשר מדובר בילדים ובני נוער. בלי משמעת מופתית והתנהלות ללא דופי, התלמידים עימם עבדתי בפרט וההרכבים בהם הייתי בכלל, לא היו מגיעים לרמות כל כך גבוהות. עבורי, מדובר בחלק בלתי נפרד מעיצוב האישיות והחינוך של הילדים, בין אם ימשיכו לעסוק בתחום המוסיקלי בעתיד, ובין אם לא יעשו זאת, ובכל מקרה הם יצטיידו בארגז כלים הכולל ערכים חשובים, ובהם משמעת עצמית, חתירה למצוינות וכמובן העשרה אמנותית ותרבותית, שילוו אותם כל חייהם. אני רואה בתפקידי שליחות גדולה ועושה אותו עם כל הלב והנשמה. כל עוד כוחי במותניי, אמשיך לעשות זאת גם בעתיד".
מה דעתך על כל תכניות הריאליטי המוסיקליות?
"אין ספק שמדובר בתוכניות פופולריות מאוד, שנותנות חשיפה לכישרונות צעירים. יחד עם זאת, לתוכניות הריאליטי הללו צריכים להגיע זמרים מוכנים, בשלים ומנוסים. הדבר היחיד שהמשתתפים יכולים לקחת מהתוכניות עליהן אתה מדבר, הם טיפים מהמנטורים שמלווים אותם, וכמובן החשיפה עצמה. קח לדוגמה את המקרה של נינט, שהיא למעשה הזוכה הראשונה בכל תכניות הריאליטי של המוסיקה בארץ. כשהיא הגיעה ל'כוכב נולד', היא כבר היתה מנוסה, אחרי שהופיעה על במות רבות ולמדה פיתוח קול. יחד עם זאת, לזכותה ייאמר, שחוץ מהכישרון, הדבר חייב להיעשות לצד השקעה ועבודה מאומצת, ונינט בהחלט עבדה קשה מאוד. אמנם הזכייה בתוכנית פתחה בפניה את הדלת, אבל הכישרון שלה לא נוצר ב"כוכב נולד", ולכן אני סבור שהיא היתה מצליחה מאוד גם לולא היתה משתתפת בה.
"חשוב לי להדגיש שבתוכניות כמו 'הכוכב הבא', 'דה-ווייס' ו'אקס פקטור', לא מלמדים את הדברים החשובים באמת להתפתחותו של הזמר, אותם דברים שאנו מלמדים בבית הספר למוסיקה. פרט לקולו של הזמר ויכולותיו הווקאליות, יש עוד כל כך הרבה דברים חשובים שבכלל לא מלמדים בתוכניות האלה, כמו פיתוח קול ופיתוח שמיעה, טכניקה, הגשה, דינמיקה קבוצתית ואיך להיות חלק מקבוצה. זה בפירוש עיצוב האישיות של הזמר, תוך מתן דגש על חינוך לערכים".
ואם כבר תכניות ריאליטי, שלוש תלמידות שלך הגיעו לשלבים מתקדמים בתכנית "אביב או אייל".
"אני בהחלט גאה בהן מאוד ועקבתי אחריהן בתכנית. זה לא מובן מאליו ששלוש תלמידות שלי התקבלו לתכנית - האחיות שי וגל רון וליאור זריבי. שי וגל הגיעו עד שלב חצי הגמר, מרחק תכנית אחת מהגמר הגדול".
יש לך קשר מיוחד עם המלחין הנודע אפי נצר. ספר קצת על הקשר ביניכם.
"הקשר שלנו החל כשעבדנו יחד על השיר 'יום הולדת למולדת', לרגל שנת ה-60 למדינה. את המילים כתב מייסד 'קולות עמל', שוקי מלוכנא, את הלחן כתב אפי ואני הופקדתי על העיבוד וההפקה המוסיקלית. בעקבות זאת נוצר בינינו קשר ידידותי וחברי, שנמשך עד עצם היום הזה. לאחרונה, בעקבות יום הולדת 70 שנה למדינה, חידשנו את השיר 'יום הולדת למולדת', שקיבל מילים עכשוויות והותאם לתקופתנו. השיר זכה להצלחה והושמע בתחנות רדיו. אפי הגיע לאחרונה למופע סיום השנה של בית הספר למוסיקה, במהלכו ערכנו לו מחווה וביצענו כמה משיריו בעיבודים מחודשים, ואף הענקנו לו תעודת יקיר ביה"ס למוסיקה, כאות הערכה על תרומתו לביה"ס למוסיקה בפרט ולזמר העברי בכלל".
להקת "קולות עמל" נחשבה ל"בייבי" שלך במשך לא מעט שנים. מה הסיכוי שתחזור לשם יום אחד?
"אני לא פוסל את האפשרות לחזור בעתיד ולנהל את הלהקה שהיתה ה'בייבי' שלי, ושתמיד תהיה חלק בלתי נפרד ממני. נאלצתי לעזוב שם על רקע בעיות תקציביות, ואם הן ייפתרו, בהחלט ייתכן שעוד אחזור לשם".
צילומים: RITVO PHOTOGRAPHY
