כותרת
> C;
1/1
התפתחות אישית

בשלושה חודשים הפכנו לארבע

נהריה התפתחות אישיתפורסם: 28.02.22 , 08:13ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

יניב ואושרי, שני גברים נשואים בעלי חברת "פרי לוקו" הפכו בשלושה חודשים בלבד, פעמיים להורים- לנעמי ולרות.

בשיחה גלוית לב מעבר לים, כשהם אוחזים בהתרגשות בשתי התינוקות, אושרי מתאר את המסע להורות, ההתמודדויות והקשיים.

זהו סיפור אנושי עם הרבה מאוד מסר, לכלל האוכלוסייה, כשאהבה מנצחת הכל!

מאז שנשאו לפני כשש שנים באירוע מתוקשר, אושרי ויניב חלמו להרחיב את אהבתם ולבנות משפחה משלהם.

שש שנים לאחר מכן, הם חובקים בזרועם, בקולומביה הרחוקה את רות ונעמי שנולדו בהפרש של 84 יום בלבד.

בשיחה עמוסת אמוציות מעבר לים, אושרי מתאר את המסע הזוגי והמאתגר להגשמת החלום.

15 שנה של חברות ואהבה עם מאבקים פנימיים מול "רעשי רקע" ומאבקים כלכליים כדי להפוך להורים.

"זאת החלטה או לכעוס על המערכת ולהישאב למטה או לקום ולפעול".

אושרי ויניב, שקמו ופעלו כבר יודעים שבעתיד יצטרף למשפחתם ילד שלישי, אח לרות ונעמי ומהווים השראה לכל זוגות הגברים החד מיניים.

שברו מוסכמות בחתונה חד מינית בפריפריה

מה שמתקבל בהבנה במרכז הארץ, בתל אביב, בצפון הארץ עדיין גורם לתושבים לנוע באי נוחות. מתוך בחירה מושכלת לשבירת המוסכמות, יניב ואושרי שהתגוררו במשך שנים בעיר נהריה, בחרו להינשא באולם אירועים בחיפה.

אושרי מספר על האירוע שעורר עניין רב, "הפכנו לזוג לפני חמש עשרה שנה והתגוררנו בנהריה הרבה שנים, לפני שש שנים התחתנו ב'אולמי הנסיכה' בחיפה.

מבחינת כל הסובבים זה היה לשבור את כל המוסכמות, לעשות מעשה כנגד כל הסיכויים- זוג הומואים מהפריפריה מתחתן.

זה היה אירוע מדהים ומרגש שמעטים לפנינו עשו את זה, השף מאיר אדוני ניהל את טקס הנישואין. כשפנו ליניב מגיא פינס ומאולפן שישי לסקר את האירוע, הוא בתחילה סירב ואמר שלא מעוניין בתקשורת, כששמעתי על זה אמרתי לו 'ההפך, שיגיעו ויסקרו, שיראו שלא צריך לפחד ובטח לא בצפון, למען כל אלו שפוחדים ונשארים בארון".

האירוע המתוקשר, חיזק רבים שפנו לקבל חיזוקים מהזוג המאושר "הייתה גם אמא משלומי שהתקשרה אלי כדי לפרוק ובעיקר לקבל תמיכה, שזה אפשר וניתן.

זה לא פשוט, עברנו על בשרנו הרבה מאוד כאב ובחרנו ללכת קדימה".

לצערנו, הגשמת חלום ההורות לחד מיניים, עולה מאות אלפי שקלים, איך זוג צעיר מתגבר על מכשול כל כך מורכב?

"היה ברור לשנינו שאנחנו רוצים ילד.

כבר לפני עשר שנים הבנו שכדי להביא ילד אנחנו חייבים לבחור, או בית או ילד.

בתחילה יניב רצה ביטחון שזה בית, בסוף זה ברור שאי אפשר להעמיד בכלל בהשוואה רכוש לעומת ילד משלך.

עד אז היינו שכירים בעבודות טובות, אך זה לא מספיק כדי להגיע לסכומים האסטרונומים לפונדקאות.

לעצמאים קל לקבל הלוואות מבנק ישראל, לכן החלטנו לפתוח עסק.

פתחנו עסק למגשי פירות שנקרא 'פרי לוקו'- לוקו זה שם הכלב שלנו.

בהתחלה זה היה רק גימיק, יניב הוא שף ואני אחראי על כל תחום השיווק.

תוך זמן די קצר העסק של מגשי פירות טריים מעוצבים למתנות ולאירועים תפס תאוצה והתרחב מאוד.

פתחנו מספר סניפים בארץ והיום אנחנו מספר אחד בתחום בכל הפרמטרים.

לפני ארבע שנים עברנו להתגורר בתל אביב, מתוך שיקול עסקי וגם למען הילדים שייוולדו לנו".

"זה בהחלט מכעיס שאנחנו, אזרחי המדינה, בעלי חברה ומשלמים מיסים, צריכים לקחת הלוואות כדי להפוך להורים ולא מקבלים את הזכות הבסיסית.

זה בסוף עניין של החלטה- או להישאב לדיכאונות וכעס ולהישאב למטה, או לפעול וכשאומרים לנו לא, אנחנו מתחזקים.

גם כשהתחתנו בפריפריה היו סביבנו שניסו להוריד אותנו ושנבטל ואני שאלתי 'למה ידידה שלי או אחותי יכולות להתחתן ואני לא יכול'?

בחרתם לעשות מעשה יחסית ייחודי, להביא שני ילדים במקביל, בעלי קשר גנטי, ספר על כך

"חצי שנה אחרי שעברנו להתגורר בתל אביב, חתמנו חוזה עם סוכנות הפונדקאות הבינלאומי.

היה ברור לנו שאנחנו לא רוצים הורות משותפת עם אישה או זוג לסביות שזה היה אולי בלי הוצאה כספית, אבל לא ילד שהוא שלנו בלבד שיגדל רק איתנו.

בהתחלה חשבנו על ילד אחד ואז הייתה כתבה מרגשת של צופית גרנט שעסקה בילדים ללא אחים ויניב אמר 'נגדל ילד שיהיה לבדו ללא אחים'? ואני עניתי 'לא יהיה'.

היה חשוב לנו מאוד שיהיה קשר גנטי בין הילדים, שיהיו אחים.

ביציות מאותה האמא. תינוק אחד מזרע שלי ותינוק שני מהזרע של יניב.

התחלנו בהריון מקביל. פונדקאית אחת לא נקלטה פעמיים והחליפו פונדקאית.

ב-23.11.21 נולדה נעמי לוי עזרא בקולומביה, הלידה השנייה התרחשה בהפתעה בשבוע 35, בחג האהבה, יצאנו לחגוג ופתאום מקבלים הודעה על הלידה המוקדמת, 84 יום הפרש מאחותה.

ב-14.2 נולדה אחותה של נעמי, רות, פגה במשקל 2,200 קילו, טסנו שוב לקולומביה בהפתעה מוחלטת.

נעמי נולדה בנובמבר, גם עכשיו תודות למדינת ישראל שלא מכניסה אנשים עם דרכונים זרים, אנחנו עוברים את התהליך מכאן לארגון האישורים וזה פגע כלכלי לעבור את כל התהליך מפה".

בחרתם בשמות לבנות שלכם, נעמי ורות, שמות סימבוליים מאוד

"נכון, אני מחובר לדת ואנחנו מאמינים בדרך שלנו.

נעמי ורות בסיפור המקראי הגיעו ממדינות זרות והיו צריכות לעבור תהליך גיור, הן לקטו פירות כמו העסק שלנו ונתנו לעניים, צמד נשים חזק מחוברות זו לזו, אם וחותנת".

נהוג לדבר על דיכאון אחרי לידה, בהתמודדות הראשונית שעובר זוג מזוגיות למשפחה.

איך הייתה ההתמודדות שלכם בימים הראשונים עם מעבר הסטטוס ובעיקר שכל זה קורה במרחק של קילומטרים רבים מהמשפחה והחברים?

"בימים הראשונים זה קשה ומאתגר, הרי בניגוד להריון רגיל, כל ההיריון היינו בצד השני של העולם, רק קיבלנו בוואצאפים תוצאות בדיקות, ואז אנחנו מוצאים את עצמנו לבד, בארץ זרה, הם יוצאים מחדר הלידה מביאים לנו את התינוקת לידיים ו"תתמודדו". מה עושים? איך נוהגים? איש כאן לא מדבר אנגלית, רק ספרדית וכל השיחות כאן דרך תרגום של גוגל.

זה די מלחיץ, זה בהחלט השפיע עלי, כמו כל זוג בתחילת דרכו בהורות ואז יניב אמר את המשפט הכי חשוב מבחינתי שניער אותי ועזר לי מאוד. הוא אמר לי: "אנחנו 15 שנים יחד ויש לנו שתי בנות מדהימות שהן מצטרפות לחיים שלנו ולא ההיפך".

זה גרם לי לשנות גישה וזה כייף, לדעתי משפט שכל הורה גם סטרייטים צריכים לאמץ.

היום אנחנו יכולים בערב בכיף לשבת עם כוס יין ונהנים מהבנות המדהימות שלנו, הן ילדות רגועות ומתוקות.

כשטסנו ללידה של רות, ידידה הציעה לשמור על נעמי ואנחנו סירבנו להצעה, היא איתנו.

אנחנו שני גברים ושתי בנות מאושרים במיוחד וכבר מתחילים לחסוך לילד שלישי שיבוא עוד שנתיים או שלוש, וויתרנו על בית וזה שווה הכל".

מה המסר שחשוב לך בעיקר לומר?

"עשינו הרבה צעדים בדרך כדי להגיע לאן שהגענו, עזבנו עבודות ופתחנו עסק, ויתרנו על בית ולאורך כל הדרך לאנשים סביבנו היה הרבה מה לומר וכשאני שומע 'לא' או תגובות רעות, זה מניע אותי. הרבה הומואים מדברים איתי כדי לקבל חיזוק, אולי השראה.

אני אומר שילכו אחרי החלומות, שלא יחששו והכי חשוב לא להקשיב לרעשי רקע, לעטוף את עצמך באנשים טובים ומפרגנים.

כל הזוגות שחולמים על ילד, שייקחו הלוואה, מי שיכול לפתוח עסק- שיעשה זאת, רצינו להיות הורים צעירים, אנחנו בני 36 וכמה עוד היינו מחכים?"

מוזמנים להיכנס לאינסטגרם, לצפייה בכל התהליך >>