מה משותף לקטנטנים ולקשישים?
בשנות ה-90 רצה בעולם תכנית טלויזיה לילדים בשם "טלטאביס" היא הייתה סנסציה, הסדרה שכוונה לילדים בגיל הרך כבשה גם את בני הגיל השלישי וזו הייתה הפתעה גדולה לכולם, מה פשר ההתאהבות הזו של אלו שראו כבר הכל מתכנית טלוויזיה לקטנטנים?
אנשי מקצוע שבחנו את התופעה הזו לא יכלו לקבוע דברים בודאות אבל הם הצביעו על תופעה שהם הצליחו לזהות, הסדרה עסקה במושג פליאה, והביאה אותו לידי ביטוי בשלל צורות של רוך ואהבה, הילדים התחברו לזה זה ברור כי הכל היה חדש להם ופליאה היא רגש אנושי בסיסי ביותר, ואילו המבוגרים דווקא בגלל שהם ראו כבר הכל הם מבינים שרוך ואהבה זה הפלא הגדול מכל הפלאים המרכיבים את עולמנו, הוא הבסיס לקיומנו...
מה מאריך ומשפר את חיי הקשישים
לאחרונה עלתה עוד תוכנית שהמחישה את הדברים מזוית אחרת, בתוכנית "שמונים וארבע" ערכו נסיון של קיום גן ילדים בבית דיור מוגן על מנת לשלב בין האוכלוסיות, המבחן היה הצלחה עצומה, המבוגרים התחברו בחדווה לעולם משחקים למבוגרים והתוכן של הילדים והקטנטנים חיבקו אותם באהבה גדולה בחזרה, המדהים בכל הסיפור הוא שבתום התקופה המבוגרים נבחנו על מנת לאמוד את המדדים המוטריים והקוגנטיביים וגם החוסן הגופני שלהם, ומסתבר שהם השתפרו פלאים, ברמה, כך ציין הרופא המלווה את הפרוייקט, מאריכת חיים, מה שלא הצליחו לעשות באותה המידה כל התוכניות היעודיות לקשישים, פעילויות ההעשרה וסדנאות היצירה למבוגרים שהם לחם חוקם של כל בתי הדיור המוגן בישראל, שעושים כל שביכולתם להנעים את זמנם של הדיירים.
תוגת הקשישים הבודדים
מגיפת הקורונה הכתה בפני כולנו בכל הנוגע לזמן הפנוי של ציבור הדיור המוגן, וגם של הקשישים הבודדים ברחבי הארץ, לאימת כולנו בכל יום ויום נחשפנו לדיווחים קשים על בדידותם של הקשישים וסכנת החיים שהם הגיעו אליה בעקבות כך. נכון יהיה לומר שמצבם של ציבור הדיור המוגן היה טוב לאין שיעור מאלו שגרים בגפם, ובכל זאת נחשפנו לסיפורי זוועה בזמן הסגרים והבידודים, מכלל בני הגיל השלישי הבודדים, גם בדיור המוגן.יהיה שקר לומר שלא שמענו מעודנו על בדידותם של הקשישים, אבל לאימתנו בזמן מגיפת הקורונה נוכחנו לדעת שהתוצאות הישירות של החמרה בבדידות תהיינה הסיבות אשר תהיינה, הן קטלניות.
פועל יוצא מתוך הדברים, והוא בלתי נמנע, זו ההבנה שבחשיפת משחקים לגיל השלישי לתכנים נכונים, והקטנת תחושת הבדידות והשיעמום אכן מאריכה חיים, בקורונה למדנו שלהעסיק את בני הגיל השלישי חשוב בדיוק כמו את הילדים ומאתגר באותה המידה, איזו היא הפעילות העצמאית הממלאת את זמנם של הקשישים הבודדים ומשפרת את תפקודי המוח והגוף שלהם?
לחשוב מחוץ לקופסא
את התשובה לחידה הקיומית הזו חיפשו קבוצה של יזמים מעולם התוכן, שהשיקו לאחרונה מייזם חדש ויוצא דופן העונה לשם המוזר "אולולו". האולולוס הם בעצם ערכות הרכבה מדליקות, שתוכננו כך שיהיו אתגר מוטורי סביר ויהיו כאלו שניתן להרכיב אותם בהנאה ולהשתמש איתם לאחר מכן, אחד הייתרונות המצויינים בפיתוח הזה היא העובדה שחלק מהמוצרים מתאימים לעבודה משותפת עם ילדים, נכדים או אורחים, ההרכבה מתבצעת בעזרת סרטוני וידאו מותאמים המסבירים שלב שלב כיצד יש להרכיב את המוצר, וכל זאת בחן והומור, שנבחן מול קבוצות מיקוד והוא הוכיח לחלוטין שההומור הזה מצחיק ילדים וקשישים כאחד.
הסוד המסתתר מאחורי הפיתוח היא הידיעה שעצם ההתרכזות בביצוע ההרכבה למשך זמן משמעותי, שאינו ארוך מידי בשביל להתייאש ולעזוב את זה, מובילה לתרגול יומיומי, (או בכל פעם שמרכיבים ערכת אולולו,) של מוטוריקה עדינה, ריכוז ולוגיקה, ובנוסף וזה מה שהופך את המיזם לאטרקטיבי כל כך, מנעים את זמנם הפנוי של בני הגיל השלישי.
מה זה אולולו
ערכות ההרכבה המותאמות לבני הגיל השלישי יכולות להיות משחקים או מוצרים שימושיים, כמו למשל מרכיבים לבד משחק זיכרון, אבל כזה שצריך קצת להתאמץ בשביל לזהות את הצורות זהות המסתתרות, או לחלופין, מרכיבים לוח תזכירים מתכוונן המאפשר לתלות תמונות עליו או פתקי תזכורות, המיזם כולל כרגע כ עשרים ערכות הרכבה משחקים מדעיים ומוצרים שימושיים, חלקם מתאימות לילדים ולבני הגיל השלישי וחלקם רק לקשישים, שיטת הסימון נוחה להתמצאות באתר הבית של אולולו, בימים אלו מתכננים היזמים את הסדרה הבאה שתעסוק בהיבטי האור והשימושים השונים, בחברה מבהירים שהמוצרים הללו תוככננו בעקבות מחקר שנעשה בקרב בני הגיל השלישי ורוב המוצרים מכוונים אליהם ולצרכים היומיומייים שלהם, כמו למשל, מערכת מתכוננת של זכוכיות מגדלת לשימושים שונים.
קבוצת הנסיינים של הפיילוט בטרם ההשקה, דיווחו על עניין גדול והנאה מרובה, ולנו רק נשאר לחכות ולראות כיצד וכמה היכולות המוטוריות והקוגנטיביות שלהם משתפרות ומתחזקות, בינתים כיף לראות שיש תוכן שבני הגיל השלישי מחבקים ושיכול להנעים את בדידותם.
שווה לבדוק ololo.co.il
.jpg)
