כותרת
> C;
1/1
חדשות

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "איתרנו את מכלית הנפט הגולמי שזיהמה את חופי ישראל

נהריה חדשותפורסם: 04.03.21 , 10:01ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "איתרנו את מכלית הנפט הגולמי שזיהמה את חופי ישראל. היא בבעלות לובית ונשאה מטען מאיראן לסוריה. נבוא חשבון עם הפושע הסביבתי שזיהם את חופי ארצנו, ונתבע פיצויים בשם כל אזרחי ישראל על הפגיעה בבריאות, בטבע, בחיות ובנוף"

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "מדובר במכלית נפט גולמי בשם Emerald, בבעלות ובהפעלה לובית, שנשאה מטען באופן פיראטי מכיוון איראן לסוריה. האונייה נושאת דגל פנמה. איראן מפעילה טרור לא רק על ידי ניסיון התחמשות בנשק גרעיני או על ידי ניסיון התבססות בגבולותינו. איראן מפעילה טרור על ידי פגיעה הסביבה. המאבק שלנו למען הטבע ובעלי החיים צריך להיות חוצה מדינות. יחד, נבוא בחשבון עם האחראי לטרור הסביבתי שביצע פשע נגד האנושות. אנחנו ממשיכים לשקם את החופים ואת בעלי החיים שנפגעו. יחד ננצח ונסיר את הזיהום מחופי ארצנו."

בתום חקירה מאומצת שהובילה היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה בשבועיים האחרונים, בסיוע שותפים מישראל וגופים בין-לאומיים, הצליח המשרד להגנת הסביבה לאתר את מכלית הנפט שזיהמה את חופי ישראל.

צוות החקירה של המשרד להגנת הסביבה, הצליח לאתר כי המכלית Emerald היא זו שאחראית על זיהום הים והחופים בישראל. הצוות היה בהובלת מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה, רני עמיר, ראש צוות החקירה המיוחד, רמי פלג; ניר לוינסקי החוקר הראשי, עו"ד יוני שמיר מהמשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה ומהיחידה ימית מעיין חיים ויואב רטנר; בסיוע המכון לחקר ימים ואגמים וחברת Windward הישראלית, ובשילוב עם נתונים מסוכנויות זרות כמו NOAA האמריקאית ו-EMSA האירופית,

בידי אף גורם לא היה מידע מוקדם על כתם חשוד שהוביל לאירוע, שהתגלה לראשונה רק עם נחיתת גושי הזפת בחופי ישראל ב-17 בפברואר. ולכן, כל ניתוח האירועים הוא בדיעבד, באמצעות התחקות אחר נתוני הספינות וצילומי לוויינים.

צוות החקירה גיבש את תמונת המצב הבאה: המכלית אמרלד היא ישנה, בת כ-19 שנה, ומשום כך אינה יכולה להתקבל בנמלי אירופה או ארה"ב. היא נושאת עליה 112 אלף טונות נפט גולמי. אירוע שפיכת הנפט הגולמי אירע בין ה-1 ל-2 בפברואר, בטווח של עשרות קילומטרים מחופי ישראל, בתוך המים הכלכליים של ישראל.

בלוויינים האירופיים נמצא תיעוד בדיעבד של כתם ב-5 בפברואר, שיכול להיות משויך למכלית הנדונה, במרחק של עשרות קילומטרים מחופי ישראל. כתם זה עשוי להיות גלגול מוקדם של הכתם שהתגלה ב-11 בחודש כ-50 ק"מ מול חופי ישראל, ושלפי המודלים ממיקום זה נחתו גושי הזפת בחופי ישראל.

בדיקות המעבדה של הדגימות שלקח המשרד להגנת הסביבה מייד בקרות האירוע ובימים שלאחר מכן מעלות, כי מדובר בנפט גולמי, ומשום כך צומצמה רשימת החשודות הפוטנציאליות מכ-35 אוניות לארבע מכליות: שתי מכליות נשללו בשל מיקומן בימים שקדמו לאירוע; מכלית נוספת נבדקה בספרד על-ידי צוות מקומי וכן ביוון על-ידי צוות החקירה הישראלי ונשללה לחלוטין כמקור לזיהום, והמכלית הרביעית, הנמצאת כעת באיראן, היא זו שאותרה כגורם לאירוע.

מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה. המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

בין 1-2 לפברואר היא זיהמה את המים הכלכליים של ישראל תוך כדי תנועה ועם מכשירים כבויים, וכשהגיעה לאזור סוריה הדליקה מחדש את המכשירים. בין ה-3 ל-14 בפברואר פרקה באזור סוריה את כל הנפט הגולמי שהיה עליה לכלי שיט אחרים.

יש לציין כי בפרק הזמן הזה, בדיעבד, התגלו בלוויינים עוד שני כתמים באזור שבו שהתה האונייה בין קפריסין לסוריה. האונייה שבה לאיראן שוב באותה דרך של החשכת המכשירים במים הכלכליים של ישראל, עד שהגיעה לנמל באיראן, שם היא עוגנת כיום.

המשרד להגנת הסביבה ביחד עם רשות הספנות והנמלים, ידאג כי מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבין-לאומית (IOPC 1992) וכן יפנה למבטחים של המכלית אמרלד.

"כחברה ישראלית שהים חשוב לה, התגייסנו מהרגע הראשון לסייע למשרד להגנת הסביבה לאיתור מקור האסון, ותרמנו את השימוש במערכת שלנו בהתנדבות. המערכת והחוקרים של Windward סיפקו מודיעין איכותי מבוסס בינה מלאכותית דרכו פוענח האירוע״, אומר עמי דניאל, מנכ"ל ומייסד Windward.

בתמונה: דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה ועמי דניאל מחברת Windward. צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית