מהגבעה באוסישקין אחרי שנים, כנס מחזור ז מפגש 3

בתחילת החודש התקיים כנס מחזור בבית ליברמן של מחזור ז' מבית הספר ע"ש אוסישקין נהריה.

כיום, חלקם גמלאים, סבים וסבתות.

תמיד נעים להיזכר, להיפגש עם החברה שגדלנו איתם.

בין החבורה שמעתי שאמרו "כל כך התרגשתי לקראת הכנס, שמחתי לחשוב שאפגוש את החברים מספסל הלימודים ולחלוק איתם מה עבר עלי.

התרגשתי לפגוש את המורות של אז ולדעת מה חשבו עלינו."

"כל כך שמחתי שראיתי את ההתכתבויות בוואצאפ ולא אשקר, הרגשתי מין מיחושים בלב ורטט כזה שעובר בגופי למראה השמות של פעם ואז הגיע היום הגדול" אמרה אחת הבנות.

הגיעו מרעות, גדרה, קיסריה, חדרה, נהריה ואחרים למפגש המרגש במוזיאון בית ליברמן, המפגש אומנם צומצם הן באופן טבעי כי חלק מהחברים חלו בקורונה , אבל היה מאד מלבב, במיוחד שנכנסו המחנכות והמורות של הכתה, נעמי בר סלע, רחל פולקנפליק, אהובה בסיס (אז ברנשטיין).

כולן צלולות וחדות.

סיפורים להם על הימים, כמעיין המתגבר.

בית ליברמן הוכן למעמד, הכיסאות סודרו במעגל, מזנון טעים מקומי מבית "פודטראק" ליברמן קיבל את פני הבאים. כל אחד מהנוכחים סיפר את סיפורו.

את הבוקר הנחה ד"ר דובי וירגיליס שאילו לא הייתה הדחיפה שלו ספק אם האירוע היה מתקיים.

החלוציות היו כמובן המורות, כאשר נעמי בר סלע הכינה דף מסודר ואמרה שכך המחשבות יותר מאורגנות, מי שהכינה את הדף זו נכדתה.

היא ספרה איך היה להיכנס לכיתה מכבדת ושכמעט לא היו בעיות.

45 ילדים זה לא צחוק, ללא מזגן, סיפרה על שאהבה להכניס כל מיני דברים חדשים. שאול, אחד התלמידים ספר את סיפורו שהוא היה יתום מאב ואמו עבדה יום ולילה ומעולם לא הגיעה לאספת הורים אך נעמי, המורה לא וויתרה ונהגה להגיע עד הבית רכובה על הטוסטוס שלה (רכב דו גלגלי, הדור הזה אינו מכיר אותו) כדי לעשות איתה אספת הורים בבית.

כל אחד סיפר בעיניים בורקות בגעגוע לימים של פעם, נזכרו בחברים בשכונה בהצלחות. כמה תרם להם בי"ס ונתן להם אולי בסיס לחיים.

מוזיאון בית ליברמן היה המקום הטוב ביותר לערוך את האירוע, כאשר נזכרו גם בו שהוא היה בניין נטוש והיה אסור להיכנס אליו.

לימים, בתנועת הנוער הצופים השתמשו בו מידי פעם לטקס א"ש הלילה, פעולה לילית שונה משאר הפעולות, מאתגרת את הדמיון ומשלהבת.

כיום, בית ליברמן הוא מוזיאון אשר בו תמצא את קורות נהריה משנת 1935, המוזיאון על קצה המזלג מספר את שעברה נהריה וגלגוליה.

פגישת המחזור מצאה לה בית באווירה נעימה ואינטימית, בסופה מי שרצה יכול היה לצפות בסרטון קצר על נהריה.