כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

נשנושבועי - פרשת נצבים

נהריה דת בקהילהפורסם: 10.09.20 , 10:19ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

אימרה שבועית:
עמוד כגבר, והתגבר, להתוודות על חטאים... המרחם, הוא ירחם, עלינו כרחם אב על בנים. {סליחות}

סטטוס שבועי:
השנה מסתיימת. קול השופר מזכיר לנו, כי אך ימים ספורים מפרידים בינינו ובין ראש השנה, ומעורר בנו דריכות להיות מוכנים ליום הדין. הרעיון מאחורי כל פעולות ההכנה לראש השנה הוא, שהאדם נושא באחריות על מעשיו ומחדליו. הלוואי ויעוררו אותנו ימי הסליחות הבאים עלינו לטובה, ויסייעו לנו בהחלטותינו לעתיד, ובכך יכופר העבר.

ציטוט שבועי:
בקשת הסליחה היא הכרחית, משום שהיא משחררת אותנו מתחושות קשות, ממקדת אותנו בהווה ובעתיד. {אלון גל}

סיפור שבועי:

'גשר לחיים'

לפני שנים רבות חיו זה לצד זה, שני אחים שגרו בחוות סמוכות. במשך שנים הם חיו בשלום ובשיתוף פעולה ועזרו זה לזה ככל שיכלו.
יום אחד, למרבה הצער, התעורר ביניהם ויכוח. דברים קשים הוטחו לאויר, ואחריהם הגיעו חודשים רבים של שתיקה ונתק. שני האחים לא דיברו ביניהם יותר.

באחד הבקרים, דפק אדם זר על דלתו של אחד האחים. הזר אחז בידיו ארגז ובו כלי עבודה של נגר. אני מחפש עבודה לכמה ימים, הוא אמר, אולי אתה צריך עבודות תחזוקה בחווה היפה שלך? אני עובד מהר ואעשה כל עבודת נגרות שיש לך.
חשב האח על ההצעה והשיב: לא במקרה הגעת אלי – יש לי עבודה גדולה בשבילך.
אתה רואה את החווה שגובלת עם החווה שלי? זו החווה של אח שלי. עד לא מזמן גבל בינינו שדה פתוח, אבל האח שלי חפר שם ויצר תעלה שתחצה בינינו ממש כמו גבול! הוא חושב שהוא חכם גדול, ואני אראה לו מי קובע את הגבול כאן! אני רוצה שתבנה לי חומת עץ גבוהה גבוהה – שלא אצטרך לראות אותו יותר לעולם!
הנגר שתק רגע ואמר: אני מבין. אבנה לך בדיוק את הדבר שאתה מבקש. מיד התחיל לעבוד במהירות וביעילות. ניתן היה לראות שהוא מקצוען בתחומו.
כעבור שלושה ימים סיים הנגר את עבודתו וקרא לאח שהזמין את העבודה.
האח הגיע בריצה ועיניו נפערו בתדהמה
במקום החומה שהוא ביקש עמד לו גשר מעל התעלה הגדולה שחפר אחיו, וחיבר בין שתי החוות.
בעודו עומד שם נדהם וזועם על הנגר שלא עשה את מלאכתו, ראה את אחיו עומד בקצה הגשר ודמעות בעיניו. אני לא יודע מה להגיד…, אמר האח. אחרי כל מה שעשיתי.. המילים הקשות שאמרתי… התעלה שחפרתי בינינו… ואתה בנית את הגשר הזה...
שני האחים הביטו דומעים זה בזה והחלו לחצות את הגשר...

פרשה שבועית:

פרשת נצבים / 'חזרה מובטחת'

"אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה'... והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה..." {דברים ל' ג'-ה'}

נאום המדבר של משה מגיע אל סיומו. פרקו האחרון מוקדש למה שיתרחש בעתיד הרחוק. הרעיון הבולט והניכר לעין בפרק זה הוא שהגאולה תצמח מתוך השתלשלות מאורעות איטית. היא תבוא בסיומו של תהליך ממושך של קיבוץ גלויות מכל פזורות העולם. תהליך, שיהיה משולב גם בשיבה איטית, אך בטוחה אל שורשי העם הרוחניים, אל תורתו ומוסרתו. "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו... ואתה תשוב ושמעת בקול ה'" {שם ב' ח'}.

המציאות ההיסטורית והפוליטית עצמה הפכה למפרשת המקראות. הבטחת קיבוץ הגלויות, המופיעה בפרק זה, הוא התהליך שלתחילתו אנו עדים בימינו.
כל ניסיון להזרים את התפתחות ההוויה העברית לאפיקים רציונליים, שיעדם הוא 'נורמליות', נידון לדחייה הצידה מפני התפתחות לא צפויה, פנימית או חיצונית. הקו שאיפיין את הגשמת העלייה היה מאבק מוצלח, שאינו ניתן להסבר הגיוני...
כל משבר, שאליו נקלע תהליך שיבת ציון, זכה תמיד לפתרון ממאגר לא צפוי, שהוא מעבר להגיון, אך בתיאום עם הפסוקים, הכופים על המציאות את הגשמתה, למרות כל הקשיים. זאת, כפי שביצעה הפרשה 'והוציאה לפועל' את פרק היגון של הגלות והקללות, ואם כי עדיין רחוקים אנו מן הגאולה השלימה, מתאם הסטורי זה מעורר מחשבה.
{מעובד מתוך ספרו של הרב משה גרילק – 'פרשה ופשרה'}

שבת שלום – יהונתן גרילק