ערב מיוחד לזכרו של נוני (ארנון) אורי ז"ל

לפני כחודש עזב בטרם עת נוני (ארנון) אורי ז"ל כאשר השאיר אחריו את משפחתו הקרובה, יפה אהבת חייו מעל 40 שנה, הבת הבכורה הילה (40), מיכל (36), אור (33) שחי בארה"ב והגיע לסעוד את אביו בדצמבר.

הותיר 2 נכדים גיא ועלמה, עוד השאיר את אחותו האהובה, נורית שמואלי אשר קרא לה תמיד 'אוחתי' ואת רן אורי, אחיו הצעיר, שורה של חברים מכל רחבי הארץ והעולם.

ביום חמישי מלאו 30 יום להבאתו למנוחות.

יפה אורי החליטה לערוך ערב אחר, ערב שיהיה בדמותו של נוני שאהב אדם, אהב טבע.

בנעוריו היה בקציני ים עכו, ההמשך הישיר היה קורס חובלים, איש חיל הים, מנהל מוזיאון חיל הים.

ברזומה שלו היה סגנו של יהודה שביט ז"ל במועצה האזורית מטה אשר, ולבסוף החל קריירה חדשה כעו"ד, היה פעיל חברתי אהוב על כולם.

עריכת דין למד כי חזונו היה להמשיך לעזור לאנשים, אך לצערנו לא הצליח לממש את רצונו.

בנהריה הצטרף לרוטרי עמיתים וגם שם עשה חיל והיה נשיא המועדון.

בקהל נכחו חבריו ושותפיו לעשייה, ניתן היה לראות מפקדים ואפילו שכנים משיח דנון, הישוב השכן שאפילו בעת משבר הגיעו לנחם.

בערב מרגש במיוחד שהיה כולו נוני, בזה אחר זה עלו חברים וסיפרו על אופיו, על אהבותיו, חיל הים ונשזרו שירים שכל כך אהב.

בכניסה ניצבה תמונה שעליה נוני ומשפחתו האהובה, הוצבו שני מסכי ענק עם תמונתו של נוני שבמהלך הערב הוקרנה מצגת של סיפור חייו עם תמונות מדהימות כאילו היה נוני אתנו נוכח.

את הערב הנחתה אסתי רייכלסון ברגישות ובכבוד.

ה'עמיתרון', חבורת זמר שנוני היה חלק ממנה, פתחה את הערב בלילה בחוף אכזיב.

הילה, מיכל ואור ילדיו סיפרו ונפרדו.

יוכי כהן, אחיה של יפה הגיע להיפרד באופן מיוחד מארה"ב ושיתף את הנוכחים בהרהוריו.

בפתח דבריה אמרה אסתי רייכלסון: "אנחנו פה כולם לזכור את נוני הטוב והחכם, אוהב אדם וחברה, אשר הלך תמיד בדרך הישר והאיר את סביבתו".

נוני שאמירות הכנף שלו התחילו: "אבא שלי היה אומר" אם נכווית ממרק, תעשה פו גם ליוגורט" והפכו אצל כל מכריו לחלק מהרפרטואר היום יומי.

אחת האמירות שאהב במיוחד היה "שתמיד נראה את רמב"ם מהים ולא את הים מרמב"ם" ולא ידע מה צופן לו העתיד.

נוני היה תמיד בשבילנו ועכשיו הוא חסר לכולנו.

היום נפגשנו כאן לציין את 30 הימים הראשונים בלעדיו.

נעלה סיפורים וזיכרונות ויחד ננסה להתגבר על הגעגועים.

נוני מאוד אהב לשיר ובגיל 50 הגשימה לו יפה משאלת לב והביאה לו אז את חנן יובל.

והיום, לאחר 16 שנים חוזר חנן יובל ושיריו שנוני כל כך אהב.

בטוב טעם בזה אחר זה עלו החברים מקציני ים עכו שנפגשו אחר כך בימ"פ (ימאות ופיקוד, השלב הראשון בבי"ס לחובלים) מ- 1985 וסיפרו עליו.

הראשון היה רן דקל, חברו שסיפר על התקופה בקציני ים עכו.

ה'עמיתרון' שרו "כחולה כחלום".

חברו הטוב יוסי, שאיתו טייל בארץ ישראל מספר על הטיולים וקבוצת המטיילים.

ב-2011 הצטרף לרוטרי עמיתים נהריה ואז היה חבר נלהב, יוזם וערכי והיה קשור בכל תחום למועדון, נוני תמיד העיר "צריך לתרום יותר" יותר לחברה, יותר לנזקקים, פחות לקחת לעצמנו, אנחנו צריכים להיות צנועים, אנחנו פה למען אותם שידם אינה משגת.

בשנים 2015-2016 היה נשיא המועדון, ולאחר סיום לימודי משפטים יעץ לנשיאים ולבעלי תפקידים אחרים בתחומי הידע שלו.

פרויקט הדגל, פרויקט שכולנו גאים בו, אשר מתקיים כבר מעל לעשור אותו הובילו פרופסור שאול שאשא, יפה נוני וחברים נוספים הוא הענקת מלגות לסטודנטים הלומדים את לימודי השואה במכללת הגליל.

בהוקרה לפעילותו של נוני ביסוד פרויקט המלגות ובליוויו הן מצד המועדון והן כמלווה משפטי של המכללה, החליט מועדון רוטרי עמיתים נהריה שאחת הדרכים ההולמות לכבד את זכרו היא לקרוא לקרן המלגות על שמו "קרן המלגות ללימודי השואה על שמו של נוני ארנון אורי" יהי זכרו ברוך.

זאב שרף, חבר רוטרי עמיתים כתב שיר המספר על האיש היקר, החבר שיחסר.

קראה דבורה אביטן, נשיאת המועדון המכהנת:

"בניו, חבריו ותלמידיו של נוני בחרו בעשיה אשר תנציח את נוני ואת אישיותו, הצגת תכנית ה'מפרשית' לזכרו של יוני אשר למעשה תעזור לפתח את הדור הבא.

ערב מיוחד שאותו לבטח לא נשכח".

עין לא נותרה יבשה כאשר עלתה וסיכמה יפה את הערב ברעד והתרגשות ושיתפה את כולם בתהיות ובמחשבות על הערב שרצתה שיהיה אחר.

לאחר מאבק מלא אופטימיות "שירת חייו באמצע נפסקה", נשארנו חסרים.