תחרות מי לה סי השלישית בנהריה

ביום רביעי נערכה תחרות מוסיקה קלאסית באולם בוימל במידעטק בשיתוף המתנ"ס ועיריית נהריה.

עשרות נערים ונערות מכל רחבי הגליל והעמקים הגישו את מועמדותם לתחרות נגינה קלאסית בצל הקורונה.

למרות הקורונה, נבחרו 8 נגנים מוכשרים אחרי מיון קפדני.

זו השנה השלישית ברציפות שמתקיימת תחרות זו.

סבילה צוויביל, בהיותה נשיאת רוטרי עמיתים בנהריה הגתה ויזמה תחרות מוסיקלית זו במטרה להעשיר את חיי הקהילה בתרבות משובחת ולקרב את הנוער להכיר מוסיקה קלאסית מהי?

סבילה צוויבל, יחד עם חבריה למועדון רוטרי עמיתים הפכו זאת למסורת ופעלו למימוש התחרות וגיוס התרומות.

רוטרי עמיתים באים לתרום, להצעיד ולקדם את הקהילה לתרבות איכותית בין שאר יוזמות ברוכות.

הערב נפתח בהקשה על פעמון רוטרי, כמו בכל טקס רוטריוני ע"י דבורה אביטל נשיאת רוטרי עמיתים נהריה.

התחרות ''מי לה סי" השלישית התקיימה באולם בוימל שבמידעטק בנהריה, יצאה לדרך בשיתוף פעולה של חברי רוטרי עמיתים, היוזמים והכוח המניע של התחרות.

את התחרות הנחתה רוני טלמור, חברת מועדון רוטרי עמיתים, רבים תרמו לקיום הערב: עיריית נהריה, מרכז קהילתיים ובראשו ליאור הרשמן, חברי מועדון רוטרי עמיתים נהריה, פביו צוויביל, עדינה שאשא, טובה רון, רחל הרשקוביץ.

תחרות 'מי לה סי' נותנת עידוד והזדמנות לנוער שמתאמץ ורוצה להגיע למצוינות, להראות לקהל את יכולותיהם.

התחרות מראה את הרמה התרבותית הגבוהה של האזור ונותנת הרגשה של גאווה להורים, למורים ולמנהלים של מרכזי מוזיקה.

דימה אפשטיין, סגן ראש העיר נהריה הגיע לכבד ולברך את הנגנים ומשפחותיהם וציין עד כמה חשובה תחרות זו, עיריית נהריה תמשיך לתמוך לקדם את החינוך המוסיקלי בעיר והתנצל בשם מנהל המתנ"ס שנבצר ממנו להיות נוכח.

"אני מאמין כי לימים אנו נקצור את הפירות, ההשקעה בחינוך היא משתלמת".

כבד בנוכחותו את המעמד איציק קירשנאום שבא לברך את הנגנים בשם נגיד האזור ד"ר נחום פרנק שכעוזרו אמר:" הנגיד בקש לשלוח את ברכתו למועדון נהריה עמיתים ובמיוחד לסבלי צוויבל ובעלה. ד"ר פביו אשר למרות כל הקשיים, מובילים בהצחלחה רבה פרוייקט חשוב זה של תחרות נגינה "מי לה סי" ושמוביל למצוינות בתחום המוסיקה בקרב בני הנוער."

בתחרות שפטו שלושה שופטים נבחרים ומנוסים, שמות השופטים:

סטלה ונקהרט, מיכאל הרן, מנדל ברק.

מיכאל הרן, נציג השופטים: "התחרות הייתה ברמה גבוהה מאוד.

כל השופטים ציינו שהיה קשה מאוד לבחור את שלושת המקומות הראשונים ואילו זה היה תלוי בהם הם היו מחלקים לכולם פרסים, אך תחרות היא תחרות ולכן שלושת המקומות הזוכים הם:

במקום השלישי והמכובד, אביתר חזן בן 15 פסנתר שופן Impromptu n.1 אולפן למוסיקה מרכז קהילתי מטה אשר (משלומי).

במקום השני, נוריס פטררו בן 15 – חליל צד

Francois Borne - Fantasie Brillante on Themes from Bizet's Carmen

אולפן למוסיקה מרכז קהילתי מטה אשר (גר בקריית ביאליק) מלווה אינה קויטון

במקום הראשון, ניל ברוורמן בן 18 – פסנתר

Robert Schumann - Sonata N.1 in F sharp Minor 1^st mvt בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה (גר בקיבוץ אשדות יעקב המאוחד)

בטקס הרוטריוני נהוג לומר את פסוקו של יום.

רפי נוימן, חבר מועדון בחר את הנושא לפסוקו של יום, "למה יהודים מבינים טוב מכולם את שופן?"

גדלתי בנהריה, בבית שהיה שומע בעיקר מוזיקה קלאסית, אז עדיין עם תקליטי ווניל.

בבית היה מוצב פסנתר שאמי ניגנה בו רבות ובגיל צעיר גם אני נשלחתי ללימודי פסנתר אבל בגיל צעיר גם הבנתי שארתור רובינשטיין לא אהיה!

כשעזבתי את בית הוריי ונסעתי ללימודי הנדסה בגרמניה, אחד התקליטים הראשונים שקניתי ומאוחר יותר אחד מהדיסקים הכילו את יצירותיו של שופן בביצוע ארתור רובינשטיין.

במארס 1937 נערכה בוורשה תחרות שופן הבינלאומית השלישית לפסנתרנים.

השתתפו בה ארבעה פסנתרנים יהודים מרומניה, מרוסיה, מפולין ומארץ ישראל (אירנה יואל) היומון "דער מאמענט" כתב בגאווה כי המתחרים היהודים נחלו בה ניצחון גדול: "פאר וואס פארשטייען יידן אם בעסטן שאפענען?"

למה יהודים מבינים טוב מכולם את שופן?

הסיבה לכך ש"אף אחד לא הבין את הגאון הזה כמו היהודים" היא "הקירבה בין חורבן ירושלים וחורבן ורשה"; אובדן המסגרת הלאומית הוא גורל המשותף ליהודים ולפולנים; שני עמים שהם "קורבנות ההיסטוריה".

העיתון כיוון לדיכוי המרד הפולני בשנים1831-1830 , שבמהלכו נכבשה ורשה על ידי הצבא הרוסי.

שופן, שעזב את ורשה שלושה שבועות לפני שנכבשה, כתב אחר כך לאמו: "הו, למה איני יכול להרוג אפילו רוסי אחד.

לשופן עצמו היה קשר הדוק עם חברים יהודים בין השאר עם הינריך היינה שכתב שאי אפשר להזכיר את שמו של שופן אלא במחיצתם של מוצרט בטהובן ורוסיני.

שופן גם ניגן בארמון רוטשילד והקדיש את הבלדה מס. 4 אופוס 52 לברונית שרלוט דה רוטשילד ומארש התוגה של שופן נוגן לא רק בטקסי זיכרון פולניים אלא גם בטקס הזיכרון שנערך במאי 1928 בצרפת לזכרם של חיילים יהודיים בצבא צרפת במלחמת העולם הראשונה.

תודה לצעירות ולצעירים שניגנו פה הערב והמשך ערב טוב."

עוד נהוג בטקס רוטריוני לתת ברכה בינלאומית.

רחל הרשקוביץ בירכה בברכה בין לאומית את העיירה קישוורדה בהונגריה אשר נציגיה התארחו לא מזמן בישראל, ביקור הגומלין עוכב ועקב הקורונה לא יצא לפועל אך נשמר הקשר והיא הקריאה את המכתב ברכה לפסח, בתקווה שיפתחו השמיים אנו מאמינים שנשלח נגנים מצטיינים להונגריה לביקור גומלין.

אופק נוריאל, נציג אניטראקט עמיתים נהריה נשא דברים וסיפר על פעילות רוטרי ועד כמה רוטרי עמיתים והאינטראקט שינו את חייו.

אופק פעיל וניתן היה להרגיש בדבריו שהוא חי את השטח ויצר קשרים עם מועדני אינטראקט בדרזדאן בין הפעילויות הרבות שהוא מוביל.

כמו כן, סיפר על פעילות רוטרי ועל האירגון.

רוטרי הוא ארגון בינלאומי א-פוליטי של אנשי עסקים ומקצוע, פעילים ויזמים חברתיים הפועלים בקהילה.

הארגון העולמי נוסד בארצות הברית בשנת 1905, מונה כיום כמיליון ומאתיים אלף חברים בשלושים אלף מועדונים במאתיים מדינות.

בישראל יש כ-1,400 חברי רוטרי ב-60 מועדונים ברחבי הארץ.

חברי רוטרי מטפחים קשרים חברתיים ומקצועיים, פועלים למען הקהילה המקומית ומקדמים פרויקטים הומניטאריים בעולם.

הפרויקטים הבולטים בהיקף עולמי: מיגור מחלת הפוליו ואספקת מי שתייה באזורים צחיחים.

יש גם פעילות למניעת מחלות, בריאות היולדות והיילודים, וחינוך ואוריינות בסיסיים.

הפעילות נעשית תחת הסיסמה: רוטרי בשירות האנושות.

רוטרי עמיתים בפעילויות קהילתיות, בסיוע לאוכלוסיות מוחלשות ובטיפוח מצוינות מקצועית.

מועדוני הרוטרי מושכים את האנשים הטובים במקצועם ואת מובילי המשק והכלכלה.

מאגר כזה של אנשים ויכולות מאפשר לפעול בקהילה ולהביא לשינוי חברתי.

בנהריה רוטרי עמיתים הקימו ארוטרי אניטראקט שהוא לבני נוער.

חברי האינטראקט הינם בגלאים 12-18, חטיבה וביה"ס התיכון.

האינטראקט מספק לאנשים צעירים הזדמנות להשתתף במיזמי שירות, כיפים ובעלי משמעות.

הצעירים מפתחים את כישורי המנהיגות שלהם, נוקטים יוזמות ומכירים חברים חדשים.