העובדים החלו את עבודתם במפעל ביום ראשון. במקום נערך מפגש הכרות עם שאר העובדים, שכלל סיור במטרה להכיר את המחלקות השונות במפעל. העובדים יעבדו במשרה מלאה בזהה ליתר העובדים. בקפרו מציינים כי העובדים הקבועים ערכו הכנה לקראת המפגש עם העובדים החדשים, ומספר עובדים אף הוכשרו על ידי שירות בתי הסוהר, וקיבלו כלים והנחיות כדי לדעת לענות על הצרכים של העובדים. מחקר שפרסמו בעבר חוקרים מהאוניברסיטה העברית הראה כי תכנית לשיקום אסירים העובדים במפעלים מחוץ לכותלי בית הכלא הפחיתה את שיעור החזרה לכלא (רצידיביזם) בכעשרה אחוזים, בהשוואה לאלה שלא השתתפו בתכנית. רפי בן-יוסף מנכ"ל החברה, אומר כי מעורבות אמיתית בקהילה היא לא רק לתרום, אלא להפוך את הקהילה לחלק אינטגרלי: "העובדים מכלא חרמון הם מבחינתנו עובדים לכל דבר, עובדים מן השורה. קפרו פועלת למעלה מ-25 שנה ומהווה כור היתוך לתרבויות, דתות ומנהגים. אנחנו מעסיקים יהודים לצד דרוזים, נשים וגברים, ובשנתיים האחרונות אנו אף מפעילים תכנית לשילוב בעלי מוגבלויות בתעסוקה אצלנו בקפרו. מניסיוננו הבנו שהפעילות שמביאה הכי הרבה סיפוק לשני הצדדים היא כזו שמתרחשת 'אין האוס', ללא הפרדה וללא גבולות".
התהליך כולו מלווה על ידי צוות מקצועי משירות בתי הסוהר שנמצא בקשר רציף עם הנהלת המפעל, ויערוך לאורך התכנית ביקורים במקום. בקפרו מציינים כי חלק מהרעיון לתחילת התכנית נבע מהקושי לגייס עובדים מקצועיים בחלק זה של הארץ, בקיבוץ קדרים בגליל העליון שם ממוקם המפעל, ונדרש רעיון מקורי ויצירתי כדי להתמודד עם הצורך.
בן-יוסף: "ברור לנו שיש סטיגמות ואנחנו נעבוד על זה, יש גם חששות וזה לגיטימי. יחד עם זאת אנחנו מתמקדים בצורך של האסירים לשיקום ולצאת לדרך חדשה". לדבריו ישנה כוונה שהעובדים ימשיכו לעבוד במפעל עם סיום ריצוי עונשם. "אנחנו מעודדים תעסוקה בפריפריה ושילוב כלל קבוצות האוכלוסייה. ניתן וצריך ליזום יותר הזדמנויות ובכך עתיד טוב יותר. מזה אפשר רק לצמוח ושני הצדדים יוצאים נשכרים", סיכם.
