המשרד להגנת הסביבה מפרסם כלי חדש: גרסה ראשונית של מפת סיכוני אקלים לאומית, הכוללת מידע על איומים פיזיים כמו הצפות, עומסי חום, וסערות קיצוניות בים, ומדגימה את השימוש עבור אוכלוסיות רגישות; המפות ישמשו את כוחות הביטחון, השלטון המקומי והציבור גם בתקופת הלחימה
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "אנו מגייסים את יכולות ההייטק של אומת ההייטק בישראל לטובת בניית השלב הבא בתחום הגנת הסביבה. בייחוד בימים מאתגרים אלה, מידע ומיפוי יכולים לסייע למקבלי החלטות, לכוחות הביטחון, לשלטון המקומי ולציבור להבין את סיכוני האקלים הפיזיים, ולהיערך בהתאם. נמשיך לשכלל את כלי מפות סיכוני האקלים הלאומי יחד עם שותפינו במשרדי הממשלה, שותפים בין-לאומיים ואקדמיה. הכלי שמפתח המשרד בהובלתה של המדענית הראשית פרופ' נגה קרונפלד שור, יסייע לצמצם את אי הוודאות בתחום סיכוני האקלים ולהבין את השלכות התרחישים שונים"
המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד שור: "אנחנו מפרסמים היום גרסה ראשונית של מפות סיכוני האקלים של ישראל. המפות יסייעו בקבלת החלטות וקביעת סדרי עדיפויות מבוססי מדע וידע. המפות והכלים הזמינים באתר ימשיכו להתעדכן ולהשתכלל לאורך זמן ויסייעו בהעלאת החוסן האקלימי של מדינת ישראל"
???? למפות סיכוני אקלים: https://bit.ly/maps_MoEP
???? למידע נוסף: http://tinyurl.com/4jed2ab8
==
בשנים האחרונות אנו חווים עלייה בשכיחות ובחומרה של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו הצפות, שריפות וטמפרטורות קיצוניות בארץ ובעולם - עלייה אשר צפויה להמשיך ולהחמיר בעשורים הקרובים, ובמקביל מתרחשים שינויים מתמשכים כמו מדבור, עליית גובה פני הים ושינוי בתנאי הסביבה.
גם ובמיוחד בימים אלה של מלחמת "חרבות ברזל", יש חשיבות גבוהה עבור כוחות הביטחון, השלטון המקומי והציבור לקבלת מידע מדויק הנוגע לאיומים פיזיים כמו הצפות, ועומסי חום על מנת להיערך אליהם ביעילות.
במסגרת ההיערכות לשינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה עסק בשנה האחרונה בפיתוח כלי גיאוגרפי תומך בקבלת החלטות מבוססות מדע וידע, שיסייע למקבלי החלטות בכל הרמות לקבל החלטות ולקבוע סדרי עדיפויות מושכלות בתכנון וביישום ההערכות לשינוי אקלים. לאור החשיבות הגבוהה במידע זה לתקופה הנוכחית, החליט המשרד להגנת הסביבה לפרסם גרסה ראשונית ומדגימה של כלי זה, וימשיך לשפר ולעדכן אותו באופן שוטף.
המשרד מאפשר לכלל הציבור להיכנס לאתר מפות סיכוני האקלים הלאומי, הכולל מיפוי חלקי של אירועי קיצון אקלימיים, בזמן הנוכחי ברמת רזולוציה מרחבית גבוהה.
מפות הסיכונים פותחו בהובלת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד שור וגורמי המקצוע של המשרד, בהובלת ועדת היגוי רחבה בין משרדית, והוא מאפשר בחינה של סיכוני אקלים שונים במרחב. במפות הסיכונים יש מספר שכבות נתונים גיאוגרפיות הכוללות מידע לגבי חשיפה, דוגמה למיפוי הרגישות, ויכולת ההיערכות לשינוי אקלים, ומדד ראשוני לפגיעות של אוכלוסיית הקשישים לשינוי אקלים.
הרחבה – מפות סיכוני האקלים לאומיות של המשרד להגנת הסביבה:
מפות סיכוני האקלים הלאומיות כוללות מפות מרחביות ראשונות ברזולוציה גבוהה של האיומים הפיזיים. האיומים המרכזיים שמופו על ידי המנהלת הממשלתית להיערכות לשינויי האקלים כוללים עלייה בשכיחות ובחומרה של הצפות, עומסי חום עירוניים, שריפות ועליית מפלס פני הים. מבין אלו האתר הראשוני מציג סיכוני הצפות, עומסי חום וסערות חוף.
רמת החשיפה המוצגת בגרסה ראשונה זו משקפת אירוע קיצוני בזמן הנוכחי. בעתיד האתר יכיל מיפוי המצב העתידי לפי תרחישי שינוי אקלים שונים (בהתאם לתרחישי ה-IPCC). השכבות כוללות מידע מחושב מבוסס נתונים ומודלים של אינדקס חום עירוני, הצללה ממבנים, הצפות מנחלים (אגני ניקוז), הצפות עירוניות, וסערות בים.
שכבות החשיפה:
שכבת הצפות:
שכבה זו חשובה בעת הזו לרשויות המקומיות ולכוחות הביטחון. הגשמים צפויים להתחיל בקרוב ויש להיערך להצפות האפשריות. תרחישי ההצפות המוצגים מבוססים על מודלים מטאורולוגים, אקלימיים, הידראוליים והידרולוגיים שפותחו על ידי חברת Tomorrow.io, ומתבססים על תחזית מטאורולוגית והמבנה הטופוגרפי והבתימטרי (פני השטח מתחת לפני הים) של השטח, במודל ייחודי. כל תרחישי ההצפות המוצגים הם לאירוע שהסבירות לו היא 2%, או אחת ל-50 שנה. כמו כן מוצגת שכבת פשטי הצפה שהכין האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
ההצפות מחולקות לשלושה סוגי הצפה:
* הצפה מנחלים ואגני ניקוז (פשטי הצפה): הצפות הנובעות מעליית גובה המים באגני ניקוז (נחלים וואדיות) במהלך אירוע גשם.
* הצפה הנובעת מטופוגרפיה עירונית: הצפות באזורים עירוניים בהם אין למים אפיק זרימה טופוגרפי לניקוז.
* סערות ים: שכבת ההצפה שנובעת מסערה קיצונית בים.
שכבת איי חום עירוניים:
חומרים רבים מעשה ידי אדם המשמשים בסביבות עירוניות, כגון מדרכות או בניינים, נוטים לספוג ולאגור יותר חום בהשוואה לעצים, לצמחייה, לגופי מים ולמשטחים טבעיים אחרים. לדוגמה, כמות החום שנאגרת בבטון גדולה בערך פי 2,000 מכמות החום שאוגר אוויר.
כשטמפרטורת הסביבה יורדת (בדרך כלל אחרי שקיעת השמש), החום האגור נפלט לסביבה ומחמם אותה. לכן, באזורים שבהם צפיפות החומרים האלו גדולה וכמות הצמחייה ירוקה או גופי מים נמוכה, מתפתחת תופעה של איי חום עירוניים - אזורים שבהם הטמפרטורה גבוהה מאשר סביבתם. גורמים נוספים המשפיעים על התפתחות איי חום עירוניים כוללים את מבנה היישוב (למשל רמת ההצללה ממבנים ונשיבת הרוח), חום הנוצר מפעילות אדם (למשל נסיעת כלי רכב, שימוש במזגנים או תעשייה, הפולטים חום), מזג האוויר, והגיאוגרפיה.
במקרה של גל חום שנמשך מספר ימים, אזורים אלו עלולים להתקרר פחות במהלך הלילה ולכן להתחיל את היום הבא בטמפרטורה גבוהה יותר, כך שההפרש ביניהם לבין סביבתם יגדל ככל שגל החום ימשך. לכן, באתר הראשוני בחרנו להציג את טמפרטורת הסביבה בשעה 9 בערב בחודש אוגוסט כמדד לאזורים בהם צפויים איי חום עירוניים. מוצגות מפה שהוכנה על ידי חברת Tomorrow.io ומפה שהוכנה על ידי השירות המטאורולוגי במשרד התחבורה.
שכבות רגישות:
במפות יש התמקדות במבוגרים מעל גיל 70 שהם קבוצת גיל הידועה כרגישה לשינוי אקלים, בעולם ובישראל. כמדד בחרנו את צפיפות המבוגרים מעל גיל 70 באזור סטטיסטי (חושב מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: צפיפות האוכלוסייה באלפים לקמ"ר X % המבוגרים). השכבות כוללות מיפוי צפיפות זו ומפות מכפלות של החשיפות השונות בנתוני הרגישות.
שכבות יכולת ההיערכות:
בהנחה שתושבים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות הם בעלי יכולת היערכות נמוכה ביותר, הנתונים מבוססים על אזורים סטטיסטיים תוך התחשבות במדדי רגישות.
