"בעיניי זה שיר ציוני ומרגש כל כך"

לרגל יום המשפחה צילמה ליוטיוב המוזיקאית והיוצרת הרב תחומית שפרה פרץ ביצוע מחודש לשיר "כי תבואו אל הארץ", שהלחן שלו הוא פיוט תימני מסורתי המהווה חיבור של מסורת וקידמה

"כולם מדברים על שינוי מהותי כשמגיע ילד לעולם. לי זה הרגיש טבעי מאוד. כשהייתי בהריון התרגשתי וגם חששתי מהאימהות, אך כשאביתר נולד הכול זרם באופן טבעי. השינוי מגיע בעיקר בחוסר שעות שינה ועם השאר אני מסתדרת יופי. זה זורם לי. עד היום שינוי הסטטוס לאמא מרגש אותי ובכל רגע עם אביתר, אני בנויה לאהוב ולתת במיוחד לילדים. אביתר מוזיקלי וכבר בהיריון השמעתי לו מוזיקה מגוונת. מהיום שנולד הוא שמע הרבה מוזיקה וכמובן שמע אותי שרה ומנגנת. הוא חוזר במדויק על מה שאני מנגנת לו, וזה מעיד על משהו בו. יש לו תוף ובמשך היום הוא עסוק בו ובמקצבים".

כך אומרת המוזיקאית והיוצרת הרב תחומית שפרה פרץ, שצילמה בסוף השבוע האחרון ביצוע מחודש לרגל יום המשפחה ולמען תקומתנו לשיר "כי תבואו אל הארץ", שהלחן שלו הוא פיוט תימני מסורתי המהווה חיבור של מסורת וקידמה ומקורו בפסוק כ"ג בספר "ויקרא": ״כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל״.

לפני יותר משנה חוותה שפרה פרץ לידה מרגשת עם בנה הבכור אביתר, שנולד לאחר היריון ראשון שלה בגיל 53. היא מגלה כי החיבור שלה לשיר ״כי תבואו אל הארץ״ התרחש בט״ו בשבט השנה. "ישבתי מול המחשב כשהלב סגור וחיפשתי שירים שמתאימים לט"ו בשבט, ואז עלה השיר הזה שדיבר על תקומה והדמעות זלגו מעצמן. המילים ביטאו את כל מה שהרגשתי ובמיוחד הבית השלישי: 'וּבְנִיתֶם חָרְבוֹת עוֹלָם / שֹׁמְמוֹת תְּקוֹמְמוּ / וִחְיִיתֶם עַל-אַדְמַתְכֶם / לָבֶטַח וּלְעוֹלָם' שהטקסט שלו עוסק בלהפריח ולבנות מקומות שוממים שנחרבו".

השיר ״כי תבואו אל הארץ״ הוא חלוצי במקורו ועודד את החלוצים בעשייתם הציונית. הלחן הוא פיוט תימני מסורתי המהווה חיבור של מסורת וקידמה מקורו בפסוק כ"ג בספר 'ויקרא'. האילנות בשיר הם סמל לבנייה ויצירה, והוא בוצע לראשונה בשנת 1951 על ידי מקהלת קול ציון לגולה בעיבוד וניצוח של מרק לברי.

שפרה: "בעיניי זה שיר ציוני ומרגש כל כך, ולכן החלטתי לבצע אותו עם הגיטריסט גולן סינגולדה. מה אנחנו צריכים לעשות עם המלחמה הארורה הזאת אם לא לקום? נפלנו ב-7.10 ועוד יבואו ימים קשים, אבל כל אחד מאיתנו צריך לחפש את התקומה האישית שלו ולחשוב מה יעזור לו להתרומם וכמובן להתרומם יחד כעם, לנטוע אילנות ולבנות מחדש את הארץ, את הרוח ואת החומר, כי אין לנו ברירה אחרת"

כי תבואו אל הארץ
(מילים: מן המקורות, לחן עממי תימני)

כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ

וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה

וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ

וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ.

עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,

עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,

עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.

וִישַׁבְתֶּם אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ

וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ,

וִהְיִיתֶם כְּעֵץ שָׁתוּל

עַל-פַּלְגֵי-מָיִם

עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,

עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,

עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.

וּבְנִיתֶם חָרְבוֹת עוֹלָם

שֹׁמְמוֹת תְּקוֹמְמוּ

וִחְיִיתֶם עַל-אַדְמַתְכֶם

לָבֶטַח וּלְעוֹלָם.

עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,

עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת,

עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת.

לפני כשנה הוציאה שפרה פרץ את הסינגל "דודי ירד לגנו" - פיוט שהיה מושר עד כה על ידי מקובלים בלבד, גברים. הסינגל יופיע באלבומה החדש שייקרא "פעימות דודי". שפרה היא, למעשה, האישה הראשונה שמבצעת ומקליטה את הפיוט, בהמלצתו של ידידה הפייטן יוסף בן חמו.

שפרה פרץ, ששרה כבר מגיל שלוש, נזכרת כי בבית המסורתי שבו גדלה נוגנה רוב הזמן מוזיקה אנדלוסית. אביה יוסף פרץ ז"ל היה חזן ופייטן בשבתות ובחגים. מזה שנים רבות היא מנגנת על עוּד, הנחשב לכלי נגינה גברי שאינו מקובל בעולמן של נשים, וגם איתו שברה מוסכמות חברתית. כבת לאב פייטן היא גדלה על המסורת של שירת הבקשות, כשבליבה חרוט הזיכרון שאביה הפייטן נהג להשכים קום ולהשתתף בשירת הבקשות בבית הכנסת.

שפרה, פורצת הדרך לפיוט הנשי האנדלוסי בארץ, הקליטה באלבום הבכורה שלה "מיזאן" (2003) פיוט אנדלוסי בשם "צביה" בזמנים, שבהם בישראל לא הייתה מקובלת שירת נשים פיוטית. האלבום החדש של שפרה פרץ הוא פרי שיתוף פעולה עם המוזיקאי אלי זולטא. גם בסינגל "דודי ירד לגנו" היא הביאה חיבור שורשי מבית אביה הפייטן יוסף פרץ ז"ל וביצעה פיוט שהיה נהוג להיות מבוצע רק על ידי גברים ומקובלים בלבד והיה הפיוט המרכזי בסדר שירת הבקשות של יהודי מרוקו. כאמור, השירה ב"דודי ירד לגנו" הוקלטה בחודש השישי להריונה, שזה עבורה זמן רוחני גבוה שחיבר את הגאולה הפרטית שלה כמי שציפתה בהתרגשות לילד ראשון.

שפרה גדלה בבאר שבע והייתה פעילה מאוד במוזיקה ובמחול בעיר הדרומית, כשהחיבור החזק של אבא ואמא שלה לפיוטים ולתפילות היה טבעי לה ולהם. היא התחילה לשיר על בימות יום העצמאות בגיל 12, ובהמשך השתתפה בפסטיבלים מקומיים בבאר שבע. היא חלמה על להקה צבאית והצליחה להגשים את חלומה כששירתה בין השנים 1988-1986 בלהקת המפח"ש יחד עם רונית שחר, שירלי יובל וטל גורדון. משם החלה למעשה דרכה המקצועית. אחרי השירות בלהקה הצבאית קיבלה הצעות ללוות זמרים כמו: עוזי פוקס, ירדנה ארזי, שימי תבורי ועוד, וכך למעשה נפתחה הדרך המוזיקלית עבורה.

שפרה: "בכל מה שקשור למפגשים מוזיקליים, שאני מעבירה לילדים מיוחדים ולילדי הגן, הפעילות נעשית בבקרים, בשעות שבהן אביתר במעון וזה מסתדר מצוין. לגבי מופעים או הקלטות, מאז פרוץ המלחמה ליבי נסגר ולא הצלחתי ליצור, לשיר או לנגן. יש לי עוד שיר להקליט באלבום 'פעימות דודי' והזמן הנכון לעשות זאת יגיע, ללב יש דרכים משלו. אי אפשר להיות אדיש למלחמה הנוראית בימים אלו".

לצפייה בביצוע של שפרה פרץ לשיר "כי תבואו אל הארץ"
בליווי מוסיקלי של הגיטריסט גולן סינגולדה:
https://www.youtube.com/watch?v=a4tY9CAvm2w