להעמיק ולהתמקצע בעריכת הטקסט ובכתיבה

סדרת המפגשים המתקדמים של מכון אסיף לעורכים ולכותבים, שתיפתח ב-27.3 ותועבר על ידי ד"ר אסיה שרון, מסייעת לעורכים ולכותבים לקדם את מיומנויות הכתיבה ועריכת הטקסט

ד"ר אסיה שרון, ראשת מכון אסיף, מספרת על על סדרות מפגשי המתקדמים, המתקיימות לאורך השנה בהפסקות קצרות. הקורס הקרוב עתיד להיפתח ב-27.3 ולהסתיים ב-17.7, וישתתפו בו עורכים ותיקים המשתתפים בקביעות במפגשים המתקדמים, ואליהם יצטרפו משתתפים חדשים, עורכים טריים שזה עתה סיימו את הלימודים הפרונטליים או המקוונים וקיבלו תעודת עורך. הם נפגשים עם ד"ר שרון בזום בחדר הישיבות הווירטואלי של מכון אסיף אחת לשבועיים אחר הצוהריים.

ד"ר שרון: "מכון אסיף הוקם לפני 18 שנה במטרה לקדם את הציבור בתחום הכתיבה והעריכה, ועד היום הוא עומד על אותם עקרונות. בניתי את תוכנית הלימודים של לימודי עריכת טקסט, מה שמקובל לכנות 'עריכה לשונית', על בסיס תוכנית הלימודים שהכנתי עבור מסלול העריכה לתואר שני בחוג ללשון העברית של אוניברסיטת חיפה. תוכנית זו שילבה תיאוריה, בסיס מחקרי ופרקטיקה. דרכי ההוראה של המסלול הפרונטלי וכמובן של המסלול המקוון עוצבו על פי עקרונות עדכניים בתחום החינוך וההוראה, והן ייחודיות למכון אסיף. סדרות המפגשים למתקדמים נועדו למעוניינים ולהעמיק ולהתמקצע בעריכת הטקסט ובכתיבה. גם מפגשים אלה מבוססים על שיטה ייחודית להוראת כתיבה ועריכה שפותחה על ידי במטרה לקדם את מיומנויות הכתיבה ועריכת הטקסט, כולל הקניית כלים להמשך למידה עצמאית. במפגשים משולבים ידע תאורטי עם התנסות מעשית תוך כדי שימוש בעקרונות חינוך והוראה חדשניים ובידע מחקרי מתחומי הבלשנות והפסיכולוגיה. לבוגרי הקורסים ולעורכים מקצועיים יש צורך להיפגש לעיתים מזומנות, לדון בסוגיות שהם נתקלים בהן בעבודתם ולקבל מענה מאדם שהם סומכים על הידע ועל הניסיון שלו".

סדרת המפגשים למתקדמים מיועדת לבוגרי קורסי עריכת הטקסט (עריכה לשונית( של מכון אסיף ולבוגרי הקורסים המשולבים לכתיבה ולעריכה ובוגרי קורסי עריכה אחרים מכל רחבי הארץ והעולם. בין בוגרי הקורסים לעריכה לשונית (עם כתיבה עיונית ואקדמית): עורכים, מתרגמים, כותבי תוכן, אחיות, סטודנטים לרפואה, ספרות, חינוך, פיזיקה, מידענות, מדעי כדור הארץ ועוד, דוקטורנטים בתחומים שונים, מהנדסים, גאוגרפים, גאולוגים, עיתונאים, כתבי אופנה וטבע, עורכי דין, משפטנים, מרצים במוסדות אקדמיים, אנשי חינוך, חוקרים, בוני אתרים, כותבי בלוגים, מוזיקאים, עורכי תוכניות רדיו, מנהלי אגפים, מנהלי בתי ספר, אנשי פקידות ומנהלה, אנשי אופנה ויופי, בעלי עסקים, מפתחי תוכניות לימודים, קצינים בצבא, במשטרה ובשירות בתי הסוהר, כלכלנים, עובדים סוציאליים, כותבי דוחות למיניהם, מחברי ספרים ועוד.

ד"ר אסיה שרון, מרצה, חוקרת, מו"לית, עורכת, מרצה לכתיבה ולעריכה ויועצת כתיבה מדעית לסגל אקדמי במכון אסיף, היא מחברת הספר "מילים בונות תמונה" (2018, הוצאת אסיף, בתמיכת מכללת לוינסקי לחינוך, 2019 מהדורה שנייה), היא עורכת ראשית של "לקסיקון שראל למונחי טקסט, עריכה, שיח וסגנון" ומחברת הערכים בתחום עריכת הטקסט. במסגרת מכון אסיף היא פיתחה את הקורסים המקוונים הראשונים בישראל ללימודי כתיבה ועריכת הטקסט.

ד"ר אסיה שרון הובילה בשיתוף את המסלול לתואר שני בעריכה לשונית בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה, הרצתה בחוגים לחינוך וללשון עברית באוניברסיטת חיפה ופיתחה תוכנית להערכת העריכה. היא גם יזמה את ימי העיון הארציים הראשונים בארץ בתחום העריכה, שהתקיימו במסגרת אוניברסיטת חיפה.

היא שימשה ראשת מרכז אוריינות אקדמית דיגיטלית במכללת לוינסקי לחינוך, הרצתה בתחום השפה, האוריינות והחינוך במכללת לוינסקי לחינוך והכשירה מורים ללשון בעל-יסודי ומורים כלליים ביסודי במכללות לחינוך לוינסקי וסמינר הקיבוצים. היא הייתה אחראית במשרד החינוך על תוכניות לימוד בעברית כשפה שנייה, שימשה עורכת בהוצאת הספרים של מכון מופ"ת ויועצת כתיבה מדעית ברשות המחקר של מכון מופ"ת, לימדה כתיבה ועריכה של הטקסט האקדמי לבעלי תארים מתקדמים במכון מופ"ת, במכללת בית ברל ובמכללה האקדמית בווינגייט, ופיתחה את שיטת "כדור השטיחים" להוראת כתיבה ועריכה (הוצגה בכנס הבינלאומי IFAW). התארים האקדמיים שלה הם בפסיכולוגיה, חינוך, לשון עברית ופילוסופיה, והיא גם בעלת תעודת הוראה בלשון עברית ובספרות. מחקריה עסקו בתחומי החינוך, העריכה, הכתיבה, אוריינות אקדמית, עברית כשפה שנייה וטכנולוגיות תרבות, והיא הוזמנה לקופנהגן מטעם שרת החינוך הדנית לייעוץ לשרה ולבכירי משרד החינוך ומחלקת החינוך בקופנהגן.

הוצאת הספרים אסיף שייכת למכון אסיף, וכוללת ערוצים אחדים, כגון ערוץ אקדמי לספרי מדע העוברים שיפוט מומחים מחמיר ומאפשרים למחבריהם עלייה בדרגות הקידום האקדמי. בערוץ זה יצאו לאור שני ספרי פסיכולוגיה של הספורט מאת פרופ' סימה זך; ספרה של ד"ר נעמי פרידמן, המתאר התפתחות מפתיעה בהשתקפות ארצות הברית בעיתונות העברית בתקופה שלפני קום המדינה; ספרם של פרופ' יהושע גתי וד"ר דולי לוי, "הרתוריקה של הפופוליזם"; מאמריהם של ד"ר נטע דן, ד"ר דבורה הרפז, ד"ר מיכל גנץ-מישר, ד"ר גלעד מאירי וחגית בת-אליעזר, שהתפרסמו באסופה "האור הפלאי: שירת המשורר יוסף שרון" ועוד. ספר עיון נוסף מחבר בכותרתו את הנשיא הנערץ של ארצות הברית פרנקלין רוזוולט ואת מחברו הישראלי של הספר, ההיסטוריון דניאל ציפר: "פרנקלין ואני – גורל וכוח רצון: סיפור דרכיהם של שני מוכי פוליו". בערוץ ספרי הספורט פורסמו ספרו של הכדורסלן והמאמן הנודע גרשון דקל, ספרם המקיף של ד"ר ישראל הררי וד"ר נורית הררי על דרכי הכשרת מורים לחינוך גופני, וספר יוצא דופן על כדורגל – בקרוב.

בערוץ ספרי הפרוזה והביוגרפיה התפרסמו ספרים כגון "הזקן ואני" (מאת יצחק חסון, ילד תל-אביבי עדין נפש מנווה צדק של שנות ה-20, בן למהגרים משכילה אך דלת-אמצעים, שהיה לאחד מבכירי הלח"י ולראש מחלקת המודיעין), וסדרת ספריו של דן אפרת, איש עמק יזרעאל, "אדמה קשה, אנשים קשים", והספר "חתול יווני" של משה קרסו, שהיה מועמד לפרס ספיר. ערוץ ייחודי הוא ספרי פנטזיה לבני הנעורים (למשל "המסע אל הדרליזון" של הסופרת הישראלית ר.ש. גילגון).

ספרים שיצאו לאחרונה בהוצאת אסיף הם "אפריקה במבט אחר" (פרי עטו של מהנדס גשרים וכבישים שמואל יעקבי), "הוואלס האחרון בציריך" (סיפורים קצרים, מאת פרופ' עמיר תומר), "מעצב אהבות" (שירי אהבה, של פרופ' עמיר תומר), ו"דיאלוג צדק מאחה" (של שָׂרַי גרבלי, תאוריה, פרקטיקה וסיפורי מקרים של מפגשי פוגע-נפגע בתחום העבודה הסוציאלית ושירות המבחן לנוער). מפגש לכבוד יציאתו לאור של ספר זה יתקיים ב-19 במרץ בבאר שבע, עירה של שרי גרבלי, וישתתפו בו אנשי אקדמיה ופאנל מומחים ממשרדי ממשלה שונים ומשירות המבחן לנוער. שרי גרבלי השתתפה בלימודי עריכה לשונית וכתיבה של מכון אסיף ובמפגשים מתקדמים. שרי הלכה לעולמה בטרם עת, ולא הספיקה להשלים את ספרה. עמית בתה, ששמה לה למטרה להשלים את הספר ולהוציאו לאור, תישא דברים במפגש זה.

לאחרונה קיבל נשיא המדינה יצחק הרצוג משרה חסון, פעילת לח"י לשעבר, את הספר "הזקן ואני" מאת יצחק חסון, ראש המודיעין של הלח"י, שיצא לאור בהוצאת אסיף. במהלך הפגישה הדגיש הנשיא הרצוג את חשיבות פועלו של מכון אסיף בתחום לימודי הכתיבה והעריכה.

למכון אסיף מסלול לימודים פרונטלי ומסלול לימודים מקוון. שניהם זוכים לפופולריות רבה. לבוגרים יש מסלול המשך, המתקיים בסדרות המתחדשות לאורך השנה וגם הוא נושא תעודה, וכן יש אפשרות למפגשים בהדרכה אישית פרטנית עם ד"ר אסיה שרון כדי להמשיך ולהתמקצע ולצבור ביטחון.

על פי תגובות בוגרי הקורסים נראה שהם מרגישים שבחרו ללמוד במקום הנכון. יעל, משתתפת בקורס: "הלימודים במכון אסיף עניינו והעשירו אותי. כמורה לספרות וכמדריכה לפיתוח תוכניות לימודים ייחודיות במשך שנים רבות, הכתיבה אינה זרה לי. אני חשה נוח במחיצת המילים ומודעת לאסטרטגיות קריאה וכתיבה. אהבתי מאוד את השילוב והאיזון בקורס בין לימוד גופי ידע, שלעיתים שיננתי באופן כמעט טכני, ובין שאלות החשיבה וההפעלה של המשתתפים. ככל שהתקדמנו בלמידה גיבשתי תמונה מורכבת של מגוון השיקולים הקשורים בעבודת העורך: תקינות לשונית, התאמה למשלב הלשוני, מודעות להתפתחות הטבעית של השפה, רגישות לזרימה הטבעית של הטקסט, ומעל לכול, השאיפה ליצירת טקסט מובנה ובהיר לקורא. עריכת לשון מבחינתי כיום איננה עיסוק של 'נכון' או 'לא נכון', אלא זהו עולם מורכב הדורש ידע, רגישות לטקסט ולכותב שלו, יכולת להציע ולנמק מגוון פתרונות ואפשרויות ניסוח, ולבסוף לבחור במתאימים ביותר".

צייני כמה דברים שרכשת במכון אסיף וכבר כעת את נעזרת בהם בכתיבה או בעריכה ואיך הם עוזרים לך.
"מעבר לידע שרכשתי, אני מרגישה שהלימודים גירו אותי להמשך למידה, בבחינת 'ואידך זיל גמור'. לא פעם אני מוצאת את עצמי מחפשת במרשתת ובספרי לשון הרחבות על עניינים שהוזכרו בשיעור. לדעתי לא צריכה להיות התלבטות לגבי עצם הצורך בלימודי עריכת לשון. היכולת להתבטא באופן בהיר ורהוט ולהעביר רעיון או מסר בצורה מובנית ומדויקת היא דבר חיוני כיום, הן לגבי כותבים והן לגבי עורכים. ידע ומיומנויות בעריכת לשון ימנפו כל טקסט וישפרו את הבנתו על ידי נמעניו. למעשה הם גם יעמיקו ויחדדו את תובנותיו של הכותב עצמו. מניסיוני אני יודעת שגם מי שכותב היטב יכול ללמוד דברים חדשים, להתפתח ולהתמקצע. השאלה המתבקשת היא היכן ללמוד. יש כיום כמה מסגרות ללימודי עריכת לשון, ויש חוסר אחידות ניכר בנוגע למשך הלימודים, היקפם ועלותם. לי באופן אישי היה חשוב ללמוד במקום שבו יש לימוד מקצועי, מעמיק ועם זאת גם מעשי. מקום שיאפשר לי לרכוש ידע, מודעות ומיומנויות באופן מרוכז, בטווח זמן קצר יחסית ובעלות סבירה. ביקשתי ידע, עניין, חשיבה והתנסות. את כל אלו, ויותר, מצאתי במכון אסיף. התכנים הועברו בנעימות ובסבלנות רבה על ידי ד"ר אסיה שרון, שהיא מורה מנוסה ושופעת ידע. המפגשים מתוכננים היטב ומגוונים בתוכניהם ובדרכי הפעלתם של המשתתפים. המפגשים שבהם השתתפתי עד כה הותירו בי טעם של עוד, ואני מתעניינת בלימודי המשך במכון אסיף".

אל ליבה של עדי שאבי קליינמיץ, הלומדת לימודי עריכה לשונית במכון אסיף במסלול הפרונטלי, קרובים במיוחד הארגונים הדואגים לחיות רחוב ולאימוצן. לארגונים אלה היא תורמת בקביעות דרך "עיגול לטובה". לפרנסתה עדי עוסקת בחימום תת-רצפתי.

עדי: "הערך הייחודי עבורי בקורס של מכון אסיף הוא שהקורס נוגע בתחומים רבים של השפה: מבחירת מילים לשמירה על לכידות ואחידות המשלב ועד תורת ההגה כדי להבין את המילים וגלגולן. הכרת האטימולוגיה של מילים אומנם אינה הכרחית לכתיבה בכתיב תקין, ומוקד הלימודים איננו הדיבור, אך המידע הזה העשיר את ההבנה שלי את השפה כדוברת וכעורכת. שמתי לב שמאז השיעור הראשון, כשאני נתקלת בטקסט שמסקרן אותי, אני מיד בוחנת את העיצוב החזותי שלו: האם הפסקאות ארוכות מדי? האם יותר מדי פסיקים קופצים לעין? המשפטים ארוכים מדי? בשורה התחתונה, האם המסה של המילים מושכת כמו הכותרת? כמו כן, לטוב ולרע, התחדדה השמיעה שלי לשימוש במילות קישור. לטוב ולרע גיליתי שלא כל דובר או כותב בוחר את המילים הנכונות להעברת המסר. אין זה בלתי אפשרי להבין את מה שרוצים לומר לנו, שהרי אנחנו מצליחים לתקשר. עם זאת, נעים יותר כשאפשר להבין את הדובר והכותב משמיעה או קריאה ראשונה".

אחד הדברים השימושיים ביותר שקיבלה עדי בקורס הוא כללי הכתיב המלא. למדתי שיש כללים ברורים (אם כי מאתגרים) בנוגע לשאלה מהו כתיב מלא נכון ומה אינו נכון. כאשר מדובר בכתיב של מילה, יש דיכוטומיה ברורה למדי של תקין ושגוי, מה שמקל במעט את עבודתו של העורך. לעומת זאת בבחירת המילים יש מקום רב יותר לשיקול דעת, ובהרכבת המשפט יש מגוון של אפשרויות תחביריות טובות. העורך המתחיל מקבל בקורס את הכלים לתקן ולשפר את הטקסט, החל מהאיות של המילה, דרך הרכבת המשפט וכלה בלכידות הטקסט".

עדי מוסיפה כי לכל מי שמתלבט אם ללמוד עריכת לשון היא הייתה אומרת שאם הרצון להכיר את השפה העברית כבר קיים באותו אדם – שפשוט יעשה את זה. "עריכת לשון לא לומדים רק כדי לעבוד בעריכת לשון כמקצוע. אפשר ללמוד עריכת לשון למשל עבור כל סיפורי המגירה שאתם כותבים, לטובת תזה שאתם רוצים להגיש, בשביל ההרצאה הבאה שתידרשו לה בעבודה, או אפילו 'סתם' כי אתם אוהבים את השפה ורוצים להשתמש בה נכון יותר. ידיעת שפה היא תחביב ככל תחביב אחר, אז למה לא להשקיע בו, ובעצמכם? לשמחתי חלקתי את החוויה ואת חיבתי העזה לשפה ולמילים עם קבוצה מקסימה של אנשים שאני מאמינה שחשו לשפה מה שגם אני חשה. נערכו דיונים וסיעור מוחות מעניינים ביותר, והיו הידע העצום שאסי חלקה איתנו והסבלנות המרשימה שלה לענות לעוד ועוד שאלות גם בהפסקות. הקורס מציע הרבה מאוד בזמן קצר, ואפילו לא חייבים לבוא עם ידע מוקדם בלשון. יש די תרגולים ושיעורי בית כדי להתמקצע, למי שיבחר בכך".

לפרטים נוספים על הקורסים לעריכה לשונית של מכון אסיף:
https://assif-pub.com/%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%aa/