"המלחמה בעזה שינתה לחלוטין את הערך של החפצים שנותרו בבתים"

הסופרת והמשוררת הבינלאומית פרופ' קרן אלקלעי-גוט הוציאה בימים אלו את ספרה "שירים תלויים" (בית עקד ספרים), הכולל שירים שנכתבו על חפצי חיינו השונים המפוזרים בחדרי ביתנו וליבנו

"המלחמה של ישראל נגד החמאס בעזה שינתה לחלוטין את הערך של החפצים שנותרו בבתים של מי שנרצחו או נחטפו מבתיהם ביישובים ובקיבוצים בעוטף עזה. כפי שאנו רוצים להרגיש שביתנו שומר עלינו, הבתים לא שמרו על האנשים שנרצחו והמדינה לא שמרה על יושביהם. יש אנשים שאיבדו דברים שאולי נראים לאחרים לא חשובים מספיק. אני לא יכולה לראות תמונות או סרטונים של מה שנשאר מהבתים בבארי, בניר עוז או בניר עם. יותר נוגע בי מה שמספרים האנשים משם על מה שחסר להם לאחר שהבית הפך לחלק משדה הקרב. אמרתי לחברתי ביפאן שאצלנו לא בטוח והיא השיבה לי:"ואצלנו בטוח עם רעידות האדמה?".

כך אומרת הסופרת והמשוררת הבינלאומית פרופ' קרן אלקלעי-גוט, שבימים אלו יצא לאור ספרה החדש "שירים תלויים" (בית עקד ספרים, עריכה: ד"ר שילהב קסט). לאלקלעי-גוט יש רזומה מרשים בתחום השירה, הספרות, המוזיקה והאקדמיה באנגלית ובעברית, ובמהלך השנים זכתה בפרסים ספרותיים רבים ובהם: קרן תל אביב, שבות, דולצ'ין, World Service Poetry Award מאת הBBC-, התאחדות אגודות הסופרים, רחל, קרן עמוס, קרן תל אביב, קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל אביב, Jewish Agency Award ורובנליכט. יש לה רזומה מרשים בתחום הספרות, ומעל 30 ספרים שכתבה תורגמו למגוון שפות ובהן: דנית, צרפתית, פולנית, ספרדית, אנגלית ועוד.

לאחרונה הוציאה לאור ספר נוסף בשם "קוּרט גֵרוֹן - הגלוי והנסתר", שעל כריכתו האחורית כתבה, בין היתר: "מיעוט הראיות לגבי קורט גרון, שהיה מעורב בהפקת לפחות 94 סרטים בתקופה שבין 1920-1944, אדם שנראה בכל מקום באירופה, שהנאצים דאגו למחוק כל זכר ממנו ובסוף לחסל אותו, הביא אותי לכתיבת ספר קצר ולא מושלם זה בתקווה להשלימו כשעוד עובדות וסרטים יתגלו בהמשך".

היא משמשת יו"ר אגודת הסופרים כותבי אנגלית בישראל, והייתה ממקימיה. נוסף על כך יש לה קריירה מרשימה גם כמוזיקאית, שאותה החלה עם חברתה פסנתרנית הג'אז ליז מגנס. אלקלעי-גוט הקריאה שירים שלה ומגנס הלחינה להם מנגינות. המוזיקאי זיו יונתן, הבן של המשורר נתן יונתן, שמע את שתיהן והקליט אותן לאלבום באנגלית שיצא בשנת 1999. היא עבדה עם מוזיקאים נוספים ובהם: רונן שפירא שהכניס את שיריה באלבומים רבים, ורועי ירקוני באלבום שיצא בשנת 2004 ועוד כמה אלבומים שיצאו עם הלהקה פאניק אנסמבל. היא הופיעה עם שיריה בישראל וברחבי העולם, כולל מופע מוזיקלי עם ליז מגנס במרכז קנדי בוושינגטון. בין האלבומים המוזיקליים שהוציאה גם ספר ואלבום באיטליה שבו היא מקריאה משיריה באנגלית ובאיטלקית על רקע מוזיקה.

ערב מלחמת העולם השנייה ברחה משפחתה מליטא, ולכן נותרו לה מעט מאוד חפצים - בקושי כמה תמונות ומעט בגדים. "בעזרת ידידים נוצרים הצליחו הורי לעלות על הרכבת האחרונה מהעיר דנציג בפולין לברלין שבגרמניה, ומשם לבלגיה ואז בספינה לאנגליה. לפני זה ניסו להגיע לישראל אבל הבריטים החזירו אותם. אחרי המלחמה נאלצו לעזוב את אנגליה לארצות הברית בעזרת קרובים. "הוריי לא חזרו מעולם לביתם בליטא, מכיוון שהוריהם ורבים מקרובי משפחותיהם נעלמו או נרצחו במלחמה".

אין מה לאכול / קרן אלקלעי גוט
הֶחָסֵר
נוֹכֵחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר
מִמָּה שֶׁכָּאן

כְּאִלּוּ אֵי שָׁם
אֵיזֶשֶׁהוּ מִטְבָּח לְדֻגְמָה
קַיָּם מְקָרֵר מֻשְׁלָם
שֶׁמֵּכִיל
אֶת כָּל הָאֹכֶל
לְכָל הָרָעָב

ספרה "שירים תלויים" כולל שירים שנכתבו על חפצי חיינו השונים, המפוזרים בחדרי ביתנו וליבנו, מאפשרים לקורא כניסה לעולמם של החפצים עצמם, מנקודת מבטה של המשוררת ומפגש עם שיחתם הפנימית עימנו, בני האדם הסובבים אותם ומשתמשים בהם כאילו היו חסרי נשמה כלשהי וכי המשוררת מאפשרת בדרכה הייחודית ומלאת החן להסיר ולא במעט את מעטה היומיום ולהתבונן במבט חדש על המציאות. בשירים נחשף הקסם השירי הייחודי שלה המאפשר מבט מפוכח, בעל עומק והומור פנימי מחדד על חיינו ומאידך לפרוץ את מחסומי מחשבתנו על הקיום, אהבה, זוגיות, בדידות, יופי ואור המצויים סביבנו בדממה ייחודית. ספר זה חופן בתוכו מעין הצדעה מחוייכת למשוררים כרמבו, בודלייר, וויליאם בטלר ייטס, ווויואם קרלוס וויואמס לאמנים כמרסל דושאן ולפילוסופים כמישל פוקו.

אלקלעי-גוט, הנשואה לעזרא מזה 45 שנה, אם לארבעה ילדים וסבתא לשבעה נכדים ונכדות, אומרת כי בזמנו כשהתגרשה נאלצה להשאיר מאחוריה את הבית האהוב והמוכר, לקחת את ילדיה ולהתחיל הכול מחדש. "השארתי מאחור את החפצים שרציתי להעביר לילדיי. לאחר שהוריי חלו ומכרו את ביתם, נלקחו החפצים שהותרתי שם", היא אומרת.

היא נולדה בזמן ההתקפה האחרונה של הפצצות ה-V1 של הנאצים על לונדון בבית חולים כמעט נטוש, ששימש לפני המלחמות לאימהות לא נשואות ויהודיות וגדלה בזכרונות המלחמה. אחי המשיך אחרי המלחמה לתפוס אותי ולהתחבא מתחת לשולחן שנים אחרי סוף המלחמה".

לעולם היא לא תשכח את חלום הבלהות שחלמה בגיל שבע ברוצ'סטר בארצות הברית. "חלמתי כמה פעמים שאנחנו בבית מסביב לשולחן ולפתע נכנס היטלר הביתה והוא והנאצים שאיתו יורים בכולם. אני מסתתרת מתחת לשולחן והוא מתכופף ונוגע בי עם רעל. אני זוכרת היטב את כל הפרטים בחלום, כולל השטיח שמתחת לשולחן".

בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה מככבת המלחמה בשירים שכתבה אלקלעי-גוט, כמו למשל בספר "אתה/אני ועוד שירי מלחמה" שיצא לאור בשנת 1994 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

הרעיון לכתוב בספרה שירים על חפצים מוכרים בבית הגיע מילדיה. "בוקר אחד בתי החליטה לעשות הפגנה של הביצים בתבנית, ועשתה להם שלטים קטנים נגד השמדתן. יום אחר בני הכין לעצמו ארוחת בוקר והתפעל שהביצים נראות שמחות בצלחת לקראת הארוחה. הרעיון בשירים שכתבתי בספר זה הוא שכול הזמן אנו מנהלים דיאלוג מדומה עם החפצים מסביבנו ומאפשרים קודם כל להוציא אותנו מעצמנו ולהעיר אותנו - באמצעות הדיאלוגים עם החפצים. כך למשל שמתאמנים עם כדור נגד הקיר. הקיר עוזר לך ללמוד על משמעות המחשבות שלך. ככה זה לפעמים בכתיבת שירים. אנחנו לומדים על עצמנו".

בספרה "שירים תלויים" מופיעים שירים שכתבה על חדרי האמבטיה והשירותים, מכיוון שזה המקום שמי שנכנס אליו הוא קהל שבוי. "אתה קורא בזמן שאתה נמצא בשירותים", היא מסבירה, "כי אין לך משהו אחר לעשות".

המקרר והמאכלים והמוצרים השונים שבו מככבים בשירים אחרים בספר. "למי שלא יכול לישון כמוני בלילה, המקרר מאיר לו את החדר וכאילו אומר לו: 'גם אני ער, בוא נאכל משהו'. זה כמובן התחזק בתקופת הקורונה, כשישבנו זמן רב בבית במקום להיפגש עם חברים בבית קפה או מסעדה". וגם במלחמה - למי שיש מקרר מוצא שהוא החבר הכי טוב. היא לא הספיקה להכניס לספר שיר נוסף שכתבה על המעלית בבניין מגוריה, שבו המעלית אומרת שלפעמים היא נחה בין הקומות. גם שכן אחד לא מצא שהשיר מנחם אותו - והוריד את השיר".

קישור לספר "שירים תלויים" מאת קרן אלקלעי גוט (בית עקד ספרים):
https://www.e-vrit.co.il/Product/30109/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D