ניקיון לא חייב להיות משימה מעצבנת, הוא יכול (עם הגישה הנכונה), להפוך לחוויה משפחתית מהנה במיוחד, ויותר מכך- להרגל. למה זה לא קרה עד היום? במילה אחת: פשרות. אז אני אחזיר את הצעצוע למקום במקומו, מה הבעיה? אז אני אשטוף עוד צלחת. הבעיה עם פשרות היא שאם נותנים להן מספיק זמן, הן הופכות לנורמות, ונורמות מהסוג הזה -הופכות מהר מאוד לבלגן ולכלוך. אז מה עושים? מנקים בדרך חדשה!
מתחילים בשולחן
עריכת השולחן ופינוי הן דרך מצוינת להכניס בעדינות את הילדים אל עולם הטיפול בבית. אוכלים ליד השולחן ארוחת בוקר, צוהריים וערב, ככה שהתרגולים קורים לעיתים קרובות. בהתחלה אולי זה ירגיש לא טבעי לבקש לפנות את הכלים מהשולחן, או לערוך סכו"ם לכל המשפחה, אבל האמת היא שתוך זמן קצר- עריכה ופינוי השולחן הופכים להרגל לא מתאמץ (וחשוב במיוחד לחיים). תנו לילדים חופש יצירתי: אם המתבגרת עורכת היום, היא יכולה לבחור את דוגמת המפיות ובאיזה צד להניח את הכוס, ואם המתבגר מפנה הוא יכול לשמוע מוזיקה בזמן הזה. חשבו איך יהיה הכי טוב למשפחה שלכם לעשות את הדברים מבלי לוותר על הניקיון המשותף במקום שבו כולם נהנים לשבת.
התרופה שלפני המכה: להחזיר כל דבר למקום
פעמים רבות, הבית הרבה יותר נקי יותר משאתם חושבים, אבל מה שמסתיר לכם את העובדה הזו, זה הבלגן. אז נכון שאיפה שיש בלגן יש חיים ונכון שאי אפשר להיפטר מבלגן לחלוטין (במיוחד אם הילדים עוד קטנים), אבל אפשר ללמוד להתמודד אתו ביעילות גדולה יותר. במקום לנסות לפתור כל מקרה בנפרד, אפשר ליצור הרגלים, למשל: מי ששיחק אוסף מחזיר את הצעצוע למקום אחרי שסיים לשחק, או שכולם מחזירים הכול למקום בסוף היום. אפשר להחליט שכל אחד מסדר חדר, אפשר להתחלק לזוגות ואפשר לשים מוזיקה ולשיר תוך כדי.
להיות ברורים
חשוב להיות קונקרטיים! כדי שילדים יוכלו לעזור באמת, חשוב לתת להם משימות ברורות- הרבה יותר ברורות ממה שאתם אולי חושבים נסו למשל, במקום להגיד לו "לסדר את הפאזל", לומר: "עכשיו אוספים את כל החלקים לקופסה". להיות ספציפיים במשימות, ולהיות ספציפיים במשך הזמן שיש לכל משימה: ילדים לא יכולים להבחין בין עשר דקות לשעה, ו"עוד מעט" לא אומר להם כלום. אז כדי שכולם ירצו לשתף פעולה, כדי שיהיה ברור מתי הפעולה מתחילה ומתי היא מפסיקה. כך למשל אפשר לומר, "כשאבא שוטף כלים, עידו זורק את כל המפיות מהשולחן לפח". את זה יותר קל להבין. ככה, הניקיון הופך לפעילות משותפת שרק מחכים לחזור עליה שוב.
ודאו שיש את כל מה שצריך
לא משנה אם המשימה היא ניקוי חלונות או זריקת האשפה- לכל ניקיון כלים וחומרים נלווים משלו. ניירות מגבת, סמרטוטים, סקוטשים או שקיות זבל- חשוב לוודא מפעם לפעם שיש את כל חומרי הניקוי בארון. הסיבה היא, שמצד אחד משתמשים בהם כל הזמן, ומצד שני לא קונים אותם כל שבוע. ואז, תמיד בהפתעה נוצר מצב עגום במיוחד- דווקא כשרציתם לנקות (ועכשיו), בדיוק נגמר נוזל הכלים. מה אפשר לעשות? למנות אחראי קניות, שמתפקידו לבדוק אחת לשבוע למשל שלא נגמר אף חומר. ואם נגמר (כי ככה זה כששומרים על הבית נקי), האחראי יוסיף את המוצר לרשימה של הסופר הקרוב על המקרר. זה קל, זה נוח, וזה מבטיח שלעולם לא תישארו בלי סקוטש באמצע שטיפת הכלים, או בלי אקונומיקה לפני שהאורחים מגיעים. מלבד העובדה שזה ילמד את ילדיכם אחריות, אתם עשויים להיות מופתעים ולגלות שהם נהנים להיות בתפקיד.
